הודעות דוברות הלשכה

שמגר: "לאסור על אישה לשבת במקום מסוים באוטובוס - זו לא הדרה, זו אלימות"

21.05.2012

עו"ד איתי הר-אור, דובר הלשכה

"לסובלנות יש גבולות, והיא מסתיימת במקום בו מבוצעת עבירה", כך אמר אתמול (א’) נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט (בדימוס) מאיר שמגר. הדברים נאמרו במושב הפתיחה המקדים של הכנס השנתי ה-12 של לשכת עורכי הדין המתקיים השבוע בעיר אילת. דבריו של שמגר נאמרו במושב בנושא הדרת נשים שהתקיים במלון רויאל ביץ’.

שמגר ציין את הסובלנות כחלק מתפיסת היסוד בכל הנושאים החוקתיים, וחזר והדגיש כי "גם לסובלנות גבולות, והיא מסתיימת במקום בו מבוצעת עבירה. נושא הדרת נשים קיבל מימדים שלא ניתן לקבלם כסובלנות בשום צורה שהיא". עוד הוסיף השופט שמגר כי שלילת זכותו של אדם לחירותו האישית, כמו במקרה בו אישה לא יכולה לשבת במקום בו היא מעוניינת, הינו עבירה. שמגר הבהיר כי איסור על נשים לשיר בפומבי, איסור קבלתן פרס בעת עלייה לבמה ואיסור הליכתן על מדרכות מסוימות - לא יעלו על הדעת. איסור על אישה לשבת במקום מסוים הינו אלימות שאין לקבלה", אמר שמגר והוסיף: "נשים במדינת ישראל רשאיות לעשות כעולה על רוחן".

 

צילום: יוסי זמיר 

 

פרופ' יוסף גרוס, יו"ר (משותף) של הכנס השנתי, פתח בדבריו את המושב והעלה שלושה נושאים עיקריים בהם לדעתו יש לדון: נושא המחאה החברתית, שהחלה עקב נשיאה לא שוויונית בנטל, עליית האלימות בקרב בני הנוער ופגיעה נמשכת במעמד בית המשפט העליון מצד קבוצות מיעוט המבקשות להעביר "חוקים הזויים", כדבריו. 

 

מרב מיכאלי, "הארץ", אשר הנחתה את המושב, התנגדה לדבריו של ראש עיריית אילת,  מר מאיר יצחק הלוי ששוחח בין היתר על אחת התופעות המחמירות והגוברות באילת ובארץ- תופעת המסתננים, המגיעה לטענתו לעשרות אלפים בשנה. "המגרשים שייעדנו לתושבינו באילת נכבשו בידי אותם מסתננים". אשר לכוונה לשלב את ילדי המסתננים בבתי הספר בעיר, אמר יצחק הלוי כי "ילדי המסתננים זכאים בהחלט לחינוך טוב וראוי, אך כמו שאומרים, לא בבית ספרנו". לדבריו אלו הגיבה מיכאלי כי אין היא מוצאת כיצד מושב בנושא הדרת נשים יכול להתחיל בדברים משוללי שוויון כגון אלו.

 

סגנית השר במשרד ראש הממשלה, ח״כ גילה גמליאל, טענה כי קיימת הדרת נשים לא רק בקרב האוכלוסיה החרדית אלא גם בכל עמדות המפתח בכנסת ובממשלה. גמליאל השוותה את מדינת ישראל לצרפת בכמות הנשים המכהנות בממשלה, 50 במספר לפי נתוניה. בנוסף, טענה גמליאל כי זוהי שעתנו לשנות את העיוות גם בנושא הגיוס לצה״ל תוך יצירת שוויון בין גברים לנשים אודות משך השירות הצבאי ובהתייחס לחוק טל. "הצבא צריך לקבוע את משך השירות על בסיס תפקיד ולא על בסיס מיגדרי", כדבריה.

 

במהלך המושב הוחלפו מספר הערות ציניות בין מיכאלי לבין ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, שהשתתף אף הוא במושב. טרם שהעבירה אליו את רשות הדיבור, הזכירה מיכאלי את דו"ח בכר אף שהתכוונה לדו"ח בן בסט, והתלוצצה כי מבחינתה נושאי משרות שונים ממשרד האוצר הם אותו הדבר. לדבריה השיב גפני שהיא אינה רואה הבדל כיוון שהם כולם גברים, ואילו מיכאלי מצידה השיבה לו בכך שהיא למעשה מסכימה. "עכשיו גפני יסביר לנו כיצד במגזר החרדי לא מתקיימת הדרה אלא רק צניעות", אמרה.

 

בתחילת דבריו בירך גפני את ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי, שישב בשורה הראשונה. בהמשך אמר, "אני יודע שהיה שדרן אחד ברדיו והוכיחו לי שהוא הזמין ככל הנראה, כפי שניתן להזמין לעיתון, תמונה קבועה של שריפת דגל ישראל בידי קבוצת חרדים נטורי קרתא, כפי שהוכחתי שבידיעות אחרונות הופיעה אותה תמונה שנה אחרי שנה, שאותה מזמינים במיוחד גורמים שונים. למה הדבר דומה? שחרדים יורקים על ילדה, הוא רצה לצאת לפוליטיקה, אותו יאיר לפיד אז הוא הזמין את זה ושבוע אחרי זה הודיע שהוא יוצא לפוליטיקה", אמר גפני ועורר סערה בקהל. לדבריו החברה החילונית וכלי התקשורת לקחו מקרי קיצון אשר בוצעו בידי חרדים נטורי קרתא והשליכו אותם על כלל החברה החרדית. "הציבור החרדי מותקף נגד הדרת נשים שלא בצדק", אמר גפני והוסיף כי "באוניברסיטת ת"א 93% מהסגל הם אשכנזים, אך אצלנו החרדים, למעלה מ-50% הם ספרדים, ואחרי זה עוד מאשימים אותנו בקיפוח ואנחנו נחשבים הגזענים". לטענת גפני לא קיים שוויון בין גברים לנשים, וכשאין שוויון הפתרון הוא החרדים במדינת ישראל. גפני אף חלק על דבריו של השופט שמגר וטען כי כאשר ישנה הסכמה בין הצדדים אודות הפרדה באוטובוסים מסוימים - יש לאפשר זאת. כמו כן הביע את התנגדותו לכפות על חייל או קצין לשמוע שירת נשים. "אני מבטיח לכם שכשהחרדים יהיו בשלטון הם לא יעשו לכם כך", הוסיף גפני בחיוך ועורר פרץ צחוק מהקהל.

 

דבריו של גפני עוררו סערה בקרב הקהל אשר לא איחר לומר את דברו ולבקש מגפני שיסביר מדוע חל איסור על גבר ואישה ללכת יחדיו על המדרכה. לשאלת הקהל השיב גפני כי הגבר והאישה רשאים ללכת יחדיו אך לא בשכונה של נטורי קרתא בירושלים משום ששם האישה אולי יכולה ללכת אך הוא אינו יכול מחשש שיכו אותו.

 

עו"ד בת שבע שרמן – שני, מנכ"ל "יד לאישה", חיזקה את דבריהם של גמליאל ושל גפני וטענה כי מדובר בתופעה שקיימת בכל המערכות במדינת ישראל והפנתה אצבע מאשימה כלפי בית המשפט העליון וחברי הכנסת. "כל זמן שנשתוק ולא נבקש להציג את ההדרה הקיימת אנו נמצא בבעיה", אמרה שרמן. 

 

עו"ד זהר סאוסן, פעילה במרכז משפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל – עדאללה, התייחסה לנעשה במגזר הערבי וטענה כי בחברה הערבית ישנן נורמות קשיחות יותר מאלו הקיימות בחברה הישראלית. "לא מתקיים שיח זהה כלפי נשים ערביות ונשים חילוניות בבית המשפט העליון", טענה סאוסן, והוסיפה כי בכל הנוגע לזכויות נשים, לא ניתן לנתק שיח של זכויות נשים מהשיח הלאומי של מאבק לשיוויון זכויות של ערבים בישראל. "המאבק הפמיניסטי שלוב יד ביד עם המאבק הלאומי", הדגישה סאוסן. בנושא הדרת נשים באוטובוס הסבירה סאוסן בציניות כי תופעה כזו בחברה הערבית מכיוון שבישובים הערביים לא קיימת תחבורה ציבורית. על דבריה מיהר להגיב ח"כ גפני בהלצה, "גם אם אין אוטובוסים תפרידו".

 

הרב דוד לאו, רב העיר מודיעין הוסיף על דבריהם של משתתפי המושב ושוחח על החפצתן של נשים בצורה הבולטת ביותר, כזו הנגלית לעינינו בכל יום בו אנו פותחים טלוויזיה ורואים אישה. לדעתו "הדיון הציבורי בנושא הדרת נשים לוקה בחסר מכיוון שבהתקפה הציבורית יוצא שאנו שופכים את המים עם התינוק". הרב דוד לאו הוסיף כי "להציב משוגע מבית שמש שיורק ובחור מאשדוד שמפעיל אלימות כראי לעולם החרדי הינו אבסורד, והוא שיוצר את ההפרדה בין ה"אנחנו" ל"הם", וגורם לריחוק מהדת במקום ללמוד יחדיו".

 

 

צילום: יוסי זמיר 

 

 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון