הודעות דוברות הלשכה

בניצחון דרמטי ללשכת עורכי הדין על לבנת פורן והמרכז למימוש זכויות רפואיות, קבע בית המשפט: "חשש ממשי לפגיעה בציבור נרחב"

04.04.2012

עו"ד איתי הר-אור, דובר הלשכה

בית המשפט קבע כי לבנת פורן והמרכז שבראשו היא עומדת, מנועים מלפנות למסגרות המעין שיפוטיות במוסד לביטוח לאומי ובמשרד הביטחון, וכן מנועים מלפנות ולחברות הביטוח בשם לקוחותיהם, ולפקיד השומה במס הכנסה, אלא באמצעות יועץ מס. בית המשפט אף הוציא צו האוסר על לבנת פורן לפנות לביטוח לאומי, למשרד הביטחון, למס הכנסה ולחברות הביטוח במכתבים בעלי אופי משפטי לגורמים כלשהם, לרבות בחירה איזה טופס למלא ומילוי טפסים "טכניים" של הגופים השונים.

לשכת עורכי הדין בניצחון דרמטי על המרכז למימוש זכויות רפואיות ולבנת פורן: בפסק דין דרמטי של שופט בית המשפט המחוזי בירושלים יוסף שפירא, נקבע כי לבנת פורן, המנהלת והבעלים של המרכז למימוש זכויות רפואיות היא הסגת גבול מקצוע עריכת הדין. במסגרת פסק דין בן 40 עמודים, אסר בית המשפט בצו על פורן מלפנות למוסד לביטוח לאומי, לחברות הביטוח, למשרד הביטחון ולרשויות המס. 

 

לשכת עורכי הדין הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה שבה טענה כי הנתבעים, המרכז למימוש זכויות רפואיות בע"מ, לבנת פורן, דני רחימי ולבנת פורן אחזקות בע"מ, פועלים בניגוד לחוק וכללי לשכת עורכי הדין. לשכת עורכי הדין טענה באמצעות עורכי הדין אסף פוזנר ואתי ליבמן עפאים, כי המרכז, במסגרת פעילותיו מספק ייעוץ באשר לטיב הזכויות להן זכאים הנתבעים, מסייע בהכנת תביעות וערעורים, פונה בשם הנפגעים (מייצגם) לצורך מיצוי זכויותיהם בגופים של המוסד לביטוח לאומי, קצין התגמולים, מס הכנסה וחברות הביטוח. לשכת עורכי הדין טענה כי בניגוד לטענת פורן, המרכז לא עוזר רק במילוי טפסים אלא מייעץ ללקוחותיו בעניין הזכויות המגיעות להם, וכי המרכז מספק ייעוץ בשאלות משפטיות כגון מתי אירוע לב יוכר כתאונת עבודה, ייעוץ משפטי הנוגע לשאלות קשר סיבתי וסבירות ואף מכריע בשאלה איזו תביעה יש להגיש בכל מקרה ומקרה שהובא בפניו.

 

הלשכה ציינה כי סכום שכר הטרחה שהמרכז גובה מלקוחותיו הינו מקביל לנהוג בקרב עורכי הדין ומשקף אף הוא את היקף הייצוג שהמרכז מספק ללקוחותיו, הדומה להיקף הייצוג הניתן על ידי עורך דין באותם עניינים.

 

הלשכה טענה כי בפועל עוסק המרכז בייעוץ משפטי, מסייע בעריכת מסמכים משפטיים ואף מייעץ ונותן חוות דעת משפטית. לשכת עורכי הדין טענה כי פעולותיהם של הנתבעים הן פעולות המשיגות את גבול מקצוע עריכת הדין באופן מובהק וכי הם מפירים חובה חקוקה של חוק לשכת עורכי הדין.

 

הנתבעים טענו כי לא ניתן להגביל אדם לרבות תאגיד, מלתת סיוע בירוקראטי אדמיניסטרטיבי למי שמעוניינים בכך לצורך פנייה לרשויות ולגופים שונים ולא ניתן למנוע מאדם לבחור באופן חופשי גורם שיסייע לו בביצוע פעולות אלו מול הרשויות. לאור זאת, טענו הנתבעים כי הם אינם מסיגים את גבול מקצוע עריכת הדין.

 

"חוק לשכת עורכי הדין מגן על הציבור"

בית המשפט המחוזי בירושלים כתב בפסק הדין כי האיסורים הקבועים בסעיף 20 בחוק לשכת עורכי הדין נועדו בראש ובראשונה להגן על ציבור הלקוחות שזקוק ליד מכוונת בעת מימוש זכויותיו על פי חוק. "המחוקק הביע דעתו כי טוב יעשה מי שזקוק לממש זכויותיו אם יפנה לעורך דין, אשר מחד גיסא בקיא בחוקים סוציאליים, פיסקאליים ואחרים, ומאידך גיסא נתון לשיפוט משמעתי ולכללי אתיקה אשר יגנו עליו מפגיעה אפשרית בו. ולחסרי יכולת ליטול ייצוג על ידי עורך דין בתשלום מפנה המחוקק את המבוטחים למצער ללשכות הסיוע המשפטי לצורך מימוש זכויותיהם המשפטיות", כתב פסק הדין.

 

בפסק דינו, התייחס בית המשפט למספר פעולות שאותן מבצעת פורן עבור לקוחותיה. הראשון, הוא סיוע ללקוחות במילוי טפסים ובירור זכויות. בית המשפט קבע כי בעת מילוי הטפסים, המרכז נאלץ להכריע בשאלה משפטית איזו בקשה להגיש למוסד לביטוח לאומי. כך לדוגמה, האם לקביעת נכות בעבודה או האם לקצבת נכות כללית והכול בהתאם למוצא פיו של המבוטח. בית המשפט קבע כי הסיווג בין תאונת עבודה לבין נכות כללית, הינו סיווג משפטי. בית המשפט קבע כי כל פעולה כאמור לעיל מהווה ייעוץ משפטי הדורשת מהמרכז לנסח מסמכים משפטיים. "הטיפול בנושאים משפטיים אלה יוחד בחוק לעורכי דין, ולא בכדי, הדבר נועד בכדי להגן על הלקוחות מפני ייצוג לא ראוי על ידי כאלה שלא הוכשרו לכך", כתב השופט שפירא.

 

"איזו הגנה מפני טעות של גוף מסחרי-כלכלי?"

בית המשפט הסביר: "פשיטא, אם אדם מבקש לפנות למוסדות המדינה באופן עצמאי הרי זכותו לעשות כן, וכן גם לייצג את עצמו. שונה הדבר אם אותו אדם פונה לגוף מסחרי-כלכלי מתוך הנחה שאותו גוף הינו מומחה בתחום ומשלם הוא תמורה עבור פנייתו. אולם, כאשר קם גוף שהינו עסק כלכלי שפועל ללא הכשרה מתאימה וללא ביטוח מקצועי מתאים, או אז איזו הגנה תעמוד למבוטח מפני טעות של גוף הפונה בשם הלקוח המהווה "רק" "תחליף"?, במקרה דנן, מהי חובתו הנאמנות של המרכז כלפי לקוחותיו? במצב דברים זה גם עזרה טכנית במילוי טפסים הנעשית בתשלום על ידי גורם המעיד על עצמו שיש לו "הידע המקצועי, הניסיון בטיפול" במימוש זכויות "רפואיות", עלולה להוות בעיה ולחשוף את הציבור למחדלים רבים".

 

בית המשפט קבע כי הוכח שהנתבעים אינם "רק" ממלאי טופס, אלא הם מחליטים איזה טופס יש למלא וכי ההחלטה בנסיבות הנ"ל היא בגדר ייעוץ משפטי. בית המשפט קבע כי הבירור נערך במרכז הוא בירור מהותי במהלכו נציגי המרכז מבהירים לאילו זכויות זכאי הלקוח על פי חוק ובאיזה הליך לנקוט, דבר המהווה ייעוץ משפטי.

 

בהקשר זה, ציין בית המשפט את נושא שכר הטרחה המשולם למרכז באחוזים מהסכום הצפוי להתקבל וציין כי לרוב שכר המשולם מתוך אחוזים מהקצבה המתקבלת בעתיד או מסך כל בפיצוי שיקבל בלקוח הינו שכר שמשולם בדרך כלל לעורך דין העוסק בתחום ולא לגוף כזה או אחר שנותן חוות דעת ובוודאי שלא אחוזים ניכרים עבור טיפול מצומצם, לו טוענים הנתבעים, כמילוי טפסים.

 

בהמשך התייחס לנושא הגשת ערעורים למוסד לביטוח לאומי ופניה למשרד הביטחון. פורן טענה כי מאחר שהגשת ערעורים היא על פי טופס של המוסד לביטוח לאומי, יש לראות בכך מילוי טכני בלבד שאינו בגדר ייעוץ משפטי. השופט שפירא דחה טענה זו וקבע כי האיסור להכין עררים או לפנות לוועדת ערר הינו מן הטעם שמדובר בפנייה בפני "אנשים בעלי סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית", כך שהפנייה עצמה על ידי גורם מתווך נאסרה ללא כל קשר לאופן הפנייה. "הוכח לפני כי הנתבעים ממליצים האם להגיש ערעור ומסייעים ללקוחות להגיש ערר. כאשר הסיוע הינו ביצירת מסמך חדש כגון: ניסוח נימוקי ערעור על ידי מומחה רפואי המביע דעתו כחוות דעת האם שגתה הוועדה הרפואית הדבר מהווה עריכה של מסמך בעל אופי משפטי עבור אדם אחר הנופל בגדרו של האיסור הקבוע בחוק. אשר על כן יש לאסור על הנתבעים לסייע בהגשת ערער", נכתב בפסק הדין.

בהמשך התייחס בית המשפט לפניה לרשות המיסים אותו מבצע המרכז. בעניין זה קבע בית המשפט כי הנתבעים רשאים לפעול רק בהתאם לפקודת מס הכנסה הקובעת כי יועץ מס רשאי לייצג נישומים לפני רשויות המס.

 

"לא יעלה על הדעת שגוף כלכלי ללא כל הכשרה יפנה לחברות הביטוח"

פעולה נוספת של המרכז אליה התייחס השופט שפירא היא פניה לחברות הביטוח, גופים שאינם נקובים במפורש בסעיף 20 של חוק לשכת עורכי הדין. אלא שלפי פסק הדין יש ללמוד גזרה שווה בין עזרה במילוי טופס פניה המוגש לביטוח לאומי ולמשרד הביטחון לבין עזרה במילוי טופס פניה המוגש לחברות הביטוח. "אין מדובר במילוי טופס טכני בלבד אלא בניסוח מסמך והתנהלות משפטית על ידי גוף שאינו בקריא בתחום ואינו מפוקח והתנהלותו משפיעה על הזכויות המשפטיות של לקוחותיו. לא יעלה על הדעת שגוף כלכלי ללא כל הכשרה מתאימה שאינו בקיא ברזי חוק חוזה הביטוח, בתקנות ובחוזרים השונים של המפקח על הביטוח ושעובדיו הם אנשי מכירות בהכשרתם, יטפל בתביעה של מבוטחים ויעזור להם במילוי טופס "טכני" על פניו אשר מבחינה מהותית יש בהם כדי להשפיע על זכויות משפטיות. תוצאתו של הליך זה עלולה להיות קרדינאלית עבור המבוטח העלול לאבד את זכויותיו" נכתב בפסק הדין.

 

גם לנושא תאונות הדרכים התייחס בית המשפט בפסק דינו, וקבע כי הלקוחות במקרים מסוימים לא יודעים האם התאונה שאירעה להם היא תאונת דרכים, סיווג מורכב, שגם בתי המשפט מתלבטים לגביו לא אחת וכי המרכז לא יכול להסביר ללקוח משום שאינו גורם מקצועי הבקיא בתחום.

 

צו: אסור ללבנת פורן לפנות לביטוח לאומי, חברות הביטוח ורשויות המס

בית המשפט קבע כי לבנת פורן והמרכז שבראשו היא עומדת, מנועים מלפנות למסגרות המעין שיפוטיות במוסד לביטוח לאומי ובמשרד הביטחון, וכן מנועים מלפנות ולחברות הביטוח בשם לקוחותיהם, ולפקיד השומה במס הכנסה, אלא באמצעות יועץ מס. בית המשפט אף הוציא צו האוסר על לבנת פורן לפנות לביטוח לאומי, למשרד הביטחון, למס הכנסה ולחברות הביטוח במכתבים בעלי אופי משפטי לגורמים כלשהם, לרבות בחירה איזה טופס למלא ומילוי טפסים "טכניים" של הגופים השונים.

 

"חדירה לתחומי המקצוע למי שאינו עורך דין עלולה להעמיד את כלל הציבור במצב שבו לא תעמודנה לזכותו ההגנות שהחקיקה מעמידה לרשותו, וכי אכיפה של חובות אמון וזהירות תוכל להבטיח את ההגנה הראויה על הציבור הרחב הזקוק לשמירת זכויותיו וייצוג הגון. חובות אלה אינן חלות על הנתבעים מכוח חוק ואין דרך לאכוף אותן ובכך קיים חשש ממשי לפגיעה בציבור נרחב", כתב בית המשפט.

 

ראש הלשכה, עו"ד דורון ברזילי, בירך על פסק הדין, וציין, כי פסק הדין מהווה אבן דרך חשובה בתופעה המתגברת של הסגת גבול מקצוע עריכת הדין. "בית המשפט הבהיר למעשה את המצב המשפטי והציב גבולות ברורים בכל הנוגע למתן שירותים משפטיים מתוך ראיית טובת הציבור, שיהיה זכאי לקבלת שירותים רק מאלו שהוסמכו והוכשרו לכך". ראש הלשכה ברזילי הוסיף, כי הלשכה מעמידה את המאבק במסיגי גבול המקצוע בראש סדר העדיפויות ותפעל ללא לאות למניעת פעילותם הבעייתית.

 

 

קישורים
קובץ להורדה
ca_9270-07_ibar_v_medical_rights_center_et_all.pdf
תגובות                                                                                  לכתבה זו התפרסמו 17 תגובות

1 מה החלופה למי שאין יכולת כלכלית לגשת לעוד
חיים,  29/10/2017 13:49:22

2 תפרט?
פלוניאלמוני,  29/10/2017 13:46:58

3 החברה המרכזית למימוש זכויות של שזירי הם נוכלים!
עשוק אחד,  03/06/2016 00:23:16

4 אזהרה לציבור: אל תתעסקו עם החברה המרכזית למימוש זכויות
אחד שנכווה,  03/06/2016 00:21:23

5 עמלה
דהן חנן,  חיפה,  14/10/2013 12:53:09

6 עמלה
דהן חנן,  חיפה,  14/10/2013 12:51:45

7 חברת אובליגור זה לאו חברה-מיתחזה
מיכאל,  חולון,  01/02/2013 18:09:47

8 שחיבים כספים לבנקים ועוד קשרים מפוקפקים...
ערן,  תבצעו עליו תחקיר מעמיק איך הוא משיג פרטים של אנשים,  20/12/2012 23:48:20

9 רמאות לשמה
תיקי ,  תל אביב,  09/07/2012 11:41:50

10 ומה אם הנזק שגורמים עורכי דין ללקוחותיהם
אחד שמבין,  ירושלים,  16/06/2012 18:12:32

11 גד ליבמן הוא היעד הבא
עו"ד מהמרכז,  08/04/2012 13:09:52

12 והגיע הזמן לטפל גם בדני ליבנה מאובליגור
סיגל,  05/04/2012 09:59:45

13 על לשכת עורכי-הדין להמשיך במאבק נגד כל יתר משיגי גבול המקצוע
עו"ד ש. כהן,  מרכז,  05/04/2012 00:42:50

14 הוא הדין לגבי מרכזים דומים דוגמת ״זכותי״
רחל קורן,  04/04/2012 20:28:00

15 ישר כוח
יוסה ירמיהו עו"ד,  ת"א,  04/04/2012 16:46:31

16 מברך את עו"ד פוזנר על ההשג
עו"ד אלדד ארגוב,  ת"א,  04/04/2012 16:33:37

17 עכשיו צריך לטפל בחנן שירותי משרד מבאר שבע
עו"ד דרום,  04/04/2012 14:10:01

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון