מאמרים וכתבות

רשיונות (Licensing) בקניין רוחני - שינויי חקיקה באירופה

03.07.2004

עו"ד דן צאום*

תקנה חדשה דורשת מכל חברה אשר מעניקה רשיונות שימוש בקניין הרוחני שלה, להימנע מקביעת תנאים מגבילים אשר יש בהם כדאי למנוע תחרות חופשית על פי הדין הקיים.

חברות קטנות כגדולות אשר נתח השוק שלהן גבוה באירופה בכלל או באזורים ספציפיים באירופה בפרט אינן בנקל יכולות להעניק רשיון שימוש בפטנט, ידע או זכויות קנייניות בתוכנה לחברות אחרות אשר להן נתח שוק משמעותי אלא לאחר קבלת אישור הנציבות האירופאית ("הנציבות") ו/או רשויות דיני ההגבלים בכל מדינה ומדינה.

 

מספר רב של חברות ישראליות אשר להן קניין רוחני (פטנט, ידע, תוכנה, חומרה וכיו"ב) בונות את המודל העסקי שלהן על בסיס מתן רשיון (וכמובן שרותים נלווים) לחברות ארופאיות בעלות נתח שוק משמעותי. במיוחד הדבר ניכר בתחום התקשורת בו התוכנות שפותחו על ידי חברות ישראליות מהוות כיום נדבך משמעותי בכל אחת מחברות התקשורת המקומיות. עסקה בה חברה ישראלית כאמור אשר מעניקה רשיון לשימוש בקניין רוחני ואינה עומדת בתנאי דיני התחרות החופשית יכול שתיקנס על ידי הנציבות, ואין מדובר בסכומים מזעריים.

 

הקדמה

לאחרונה אישרה הנציבות את תקנה 772/2004 ("התקנה") המחליפה את תקנה 240/96 אשר קובעת את הדרך בה יחולו דיני התחרות החופשית על רשיון קניין רוחני. לטענת הנציבות בהודעתה מיום 7 אפריל 2004, החקיקה החדשה מפשטת את הבירוקרטיה ותחיל את הפטור על יותר הסכמי רשיון טכנולוגיות כאמור. מאריו מונטי, הנציב האחראי על קביעת מדיניות התחרות החופשית התבטא כדלקמן: "תיקון החקיקה לגבי הסכמי העברת טכנולוגיה יאפשר הפצה נרחבת של חידושים טכנולוגים. על ידי חיזוק התמריצים לחידושים טכנולוגים תוך התמקדות באותן מגבלות אשר באופן ברור מונעות תחרות, מדיניות התחרות החופשית הינה שותפה פעילה במתן דינמיקה חדשה לכלכלה הארופאית". אולם רבים טוענים כי החקיקה החדשה הרעה את המצב אשר היה קיים לפני כן. לדעת רבים, החקיקה החדשה דורשת בדיקה עמוקה יותר לגבי:

  • האם הצדדים לחוזה הינם מתחרים במוצר מסוים או טכנולוגיה מסוימת?
  • מהו השוק הרלבנטי?
  • מהו נתח השוק של כל אחד מן הצדדים לחוזה והאם נתח שוק זה יגדל לאורך חיי החוזה?
  • האם החוזה קובע רשיון הדדי או לאו?
  • האם בחוזה סעיפים הכלולים ברשימה השחורה של הסעיפים אשר הכללתם מחריגה את ההסכם מחלות הפטור?
  • האם החוזה כולל את אותם תנאים אשר דורשים בדיקה עצמית על אף שסעיפי הפטור לא חלים?

 

עיקרי התקנה

הסכמי רשיון אשר מונעים תחרות אסורים על פי חוקי התחרות החופשית הארופאית, בעיקר על פי סעיף 81(1) לאמנת השוק הארופאי. סעיף 81(3) לאמנת השוק הארופאי והתקנה מקנות פטורים במקרים בהם ההסכם כולל סעיפים מגבילי תחרות אך נופלים במסגרת התנאים של סעיף 81(1) כאמור. חשוב לציין כי התקנה דנה אך ורק במקרים בהם המרשה מאפשר למורשה לנצל את הטכנולוגיה לשם יצור או מתן מוצרים או שירותים. התקנה אינה חלה על הסכמי מחקר ופיתוח. התקנה קובעת מסגרת חקיקתית הכוללת פטורים מובנים להסכמים כאמור, ולהלן עיקרם:

  • הפטור לא יינתן למתחרים או מתחרים פוטנציאליים אשר להם, במצטבר, נתח שוק מעל 20%.
  • הפטור לא ינתן לצדדים שאינם מתחרים, כאשר נתח השוק של אחד מן הצדדים הינו מעל 30%.
  • התקנה חלה רק על הסכם בין שני צדדים, קרי מרשה ומורשה. כמו כן התקנה חלה על הסכמים בהם המורשה רשאי להעניק רשיון משנה.
  • הפטור יחול כל עוד הזכויות בקניין הרוחני הנוגעות לטכנולוגיה לא פגו או הוכרזו כפסולות או הידע עדיין תחת סודיות.

 

תנאים והגבלות

הפטור על פי סעיף 81(3) לאמנה ולתקנה לא יחול על הסכמים אשר מטרתם, במישרין או בעקיפין:

  • למנוע קביעת מכירי המוצר לצדדים שלישיים.
  • בהסכם בין מתחרים, הגבלת כמויות תפוקה על ידי המורשה.
  • הגבלות טריטוריאליות.
  • הגבלות בנוגע לזהות הצרכן.
  • בהסכמים בין צדדים מתחרים, איסור המורשה לנצל את הטכנולוגיה שלו או איסור על הצדדים לבצע מחקר ופיתוח.
  • בהסכמים בין צדדים לא מתחרים, התחייבויות המונעות מהמורשה לנצל את הטכנולוגיה שלו או למנוע מהצדדים לבצע מחקר ופיתוח.
  • דרישה ישירה או עקיפה מהמורשה להעניק למרשה או צד שלישי אשר נקבע על ידי המרשה, רשיון בלעדי או זכויות בגין שיפורים או התאמות או יישומים חדשים אשר ביצע המורשה בטכנולוגיה.
  • דרישה ישירה או עקיפה מהמורשה לא לנסות לערער על תוקפן או סודיותן של זכויות הקניין הרוחני של המרשה בשוק הארופאי, מבלי לפגוע בזכות לקבוע להפסקת ההסכם במקרה והמורשה נוקט באחת מן הפעולות כאמור.

יודגש כי לא רק האמור בתנאי ההסכם הינו המדד לחלות תנאי הפטור כי אם גם האופן בו הצדדים להסכם מיישמים אותו הלכה למעשה.

 

 

השלכות

במידה וההסכם עומד בתנאי הפטור, בתי המשפט של כל אחת ממדינות השוק כפופים לתקנה ואינם יכולים לקבוע כי ההסכם אינו תקף מסיבות של דיני תחרות חופשית.

 

במידה וההסכם אינו עומד בתנאי הפטור אין בכך משום ראיה כי ההסכם אינו עומד בתנאי סעיף 81 לאמנה ועל כן לא חוקי. במיוחד לא קיימת הנחת אי חוקיות רק בגלל שנתח השוק של הצדדים חורג מנתח השוק אשר נקבע בתקנה. העדר חלות הפטור אך ורק מאותת לצדדים שחובה עליהם לבצע הערכה עצמית של תנאי ההסכם והאופן בו הוא מתבצע בפועל.

 

במידה וההסכם או יישומי על ידי הצדדים הלכה למעשה, אינם עומדים בתנאי הפטור ונמצאו מפרים את דיני התחרות החופשית, רשאית הנציבות או כל אחת מהרשויות הרלבנטיות בכל אחת ממדינות השוק;

  • לאסור את ניצול הטכנולוגיה, או
  • לאסור על המרשה מלהעניק רשיונות נוספים, וכיו"ב

 

סיכום

התקנה החדשה דורשת למעשה מכל חברה אשר מעניקה רשיונות שימוש בקניין הרוחני שלה, להימנע מחד בקביעת תנאים מגבילים אשר יש בהם כדאי למנוע תחרות חופשית על פי הדין הקיים, ומאידך בדיקה דקדקנית הן במועד ניסוח וחתימה על הסכם כאמור והן לאורך תקופת חלות ההסכם בהתאם לשינויים בשוק, בין אם שינויים אלו נגרמו עקב התנהגות הצדדים להסכם באופן יישומו ובין שינויים אשר נגרמו מצדדים לא קשורים להסכם.


 

*לפרטים נוספים בנוגע למאמר זה נא לפנות לעו"ד דן צאום (DAN ZAUM),

MILLER BOLLE & PARTNERS, 283 AVENUE LOUISE, 1050 BRUSSELS, BELGIUM, בטלפון 0032.2.640.44.00 או בפקס 0032.2.648.9995 או בדואר אלקטרוני zaum@millerlaw.be

 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון