הודעות דוברות הלשכה

פורום קניין ומקרקעין של לשכת עורכי הדין בישראל מתנגד להצעת חוק המכר דירות (הגבלת רכיב ההוצאות המשפטיות במחיר)

30.11.2011

דוברות הלשכה

לעניות דעתנו, בהצעת החוק יש משום שימוש פסול בחוק המכר (דירות) וניסיון בלתי ראוי לפקח על גובה תשלום שכ"ט עו"ד שנגבה מרוכשי דירות. נושא זה מוסדר בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימאלי המומלץ) ובכללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות דירות), התשל"ז-1977 ועל כן, אין מקום להסדירו בעקיפין ושלא במסגרת החוקים לעיל.

ביום ראשון שעבר, 27.11.11, אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את הצעת חוק המכר דירות. הצעה זו באה להגביל את רכיב ההוצאות המשפטיות ולפקח על שכר הטרחה של עורך הדין הנגבה מרוכש הדירה. לפי ההצעה, יוגבל שכר הטרחה של עורכי הדין לסכום של כ- 5,000 ₪ לכל היותר. ההצעה, אמורה הייתה לעמוד לדיון והצבעה בקריאה ראשונה בכנסת ביום רביעי האחרון, 30.11.11, אך נדחתה בעקבות ערעור שהגיש שר התיירות.

 

לפי עמדת פורום הקניין והמקרקעין של לשכת עורכי הדין, בראשות עו"הד מוטי בניאן ויורם חגי חגבי, "יש לאפשר דיון חוזר ומעמיק בממשלה, לאור הפגיעה העתידית בחופש יסוד חופש העיסוק של עורכי הדין, כמו כן פגיעה בציבור הרחב, שעלול להיחשף לייצוג לא מקצועי".

 

עוד נאמר בנייר העמדה כי "יש משום שימוש פסול בחוק המכר (דירות) וניסיון בלתי ראוי לפקח על גובה תשלום שכ"ט עו"ד שנגבה מרוכשי דירות. קביעת סכום אחיד מתעלמת מהעובדה הפשוטה שבפרקטיקה היומיומית כמות הדירות והיקף העבודה שונה מפרויקט לפרויקט. המציאות מלמדת, כי עוה"ד מייצגים את רוכשי הדירות וחבים חובת נאמנות מוגברת בביצוע כל הפעולות הנדרשות להבטחת רישום זכויותיו של הרוכש בלשכת רישום המקרקעין ועל כך מקבל עורך הדין את שכרו. עורך הדין הינו היחידי העומד בקשר עם רוכשי הדירות במשך שנים לאחר חתימת חוזי המכר ואף לאחר מסירת הדירות לרוכשים. כך יוצא, שמוכר הדירה בעצם יוצא מהתמונה ועורך הדין נושא באחריות לכל הפעולות לצורך ביצוע הרישומים".

 

הפורום קובע כי "יש בהצעת החוק מעין התערבות בוטה של המחוקק בסוגיה מסחרית ובעקרון חופש ההתקשרות".

 

להלן נייר העמדה המלא של פורום קניין ומקרקעין של הלשכה:

 

לכבוד:

ועדת שרים לענייני חקיקה

 

הנדון: עמדת פורום קניין ומקרקעין של לשכת עורכי הדין

בעניין הצעת חוק המכר דירות (הגבלת רכיב ההוצאות המשפטיות במחיר)

 

פורום קניין ומקרקעין של לשכת עורכי הדין בישראל מתנגד להצעת החוק שבנדון, זאת מהטעמים שיפורטו להלן: 

 

1.       בפתח הדברים ייאמר, כי מן הראוי היה, שדבר חקיקה, הנוגע ישירות לפעולתם של עורכי דין, בוודאי כזה המבקש להצר את צעדיהם ולפגוע בזכותם לחופש העיסוק יובא לידיעת הגילדה המקצועית האמונה עליהם ועל כך יש להצר.

 

2.   לגופו של עניין- תכלית הצעת חוק המכר (דירות), כעולה מדברי ההסבר הוא להגן על זכויותיהם של רוכשי דירות באופן שתובטח קבלת הזכויות שנרכשו על ידי הרוכשים הא ותו לא. הצעת החוק שבנדון העוסקת ברכיב ההוצאות ובשכרם של עורכי הדין אין בה כדי לקדם תכלית זו. 

 

3.    לעניות דעתנו, בהצעת החוק יש משום שימוש פסול בחוק המכר (דירות) וניסיון בלתי ראוי לפקח על גובה תשלום שכ"ט עו"ד שנגבה מרוכשי דירות. נושא זה מוסדר בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימאלי המומלץ) ובכללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות דירות), התשל"ז-1977 ועל כן, אין מקום להסדירו בעקיפין ושלא במסגרת החוקים לעיל.

 

4.   הנחות היסוד של מציע הצעת החוק אינן מבוססות מבחינת הפרקטיקה המקצועית הנוהגת בתחום. ראוי היה לקיים דיון מעמיק בנושא ולהציג נתונים אודות ההנחות העומדות בבסיס הצעת החוק. ובמה דברים אמורים- ככלל עורכי הדין לא מקבלים שכר טרחה בין 1.5%-2.5% מהחברות הקבלניות. הפרקטיקה מלמדת, כי עוה"ד כן מייצגים את רוכשי הדירות וחבים חובת נאמנות מוגברת בביצוע כל הפעולות הנדרשות להבטחת רישום זכויותיו של הרוכש בלשכת רישום המקרקעין ועל כך מקבל עורך הדין את שכרו.

 

5.    אנו סבורים, כי יש בהצעת החוק מעין התערבות בוטה של המחוקק בסוגיה מסחרית ובעקרון חופש ההתקשרות. יתרה מכך, הרי שמדובר בפגיעה חמורה בחופש העיסוק של עורכי הדין, מבלי שהוצגו כאמור, נתונים שהיוו רקע ובסיס להגשת הצעת החוק.

 

6.    יש לזכור, כי אין חד גוניות בכמות העבודה ואין אחידות מבחינת הפעולות הנדרשות לטיפול בין תיק אחד למשנהו. קביעת סכום אחיד מתעלמת מהעובדה הפשוטה שבפרקטיקה היומיומית כמות הדירות והיקף העבודה שונה מפרויקט לפרויקט.

 

7.    בסעיף 6ג להצעת החוק אכן נכללו חלק מהפעולות שיש לבצע עובר לרישום זכויות הרוכש בדירה. ואולם, ישנן פעולות נוספות אחרות שאינן מוזכרות בסעיף לעיל, כגון: רישום פרצלציה, ייחוד הדירות לרוכשי הדירות והמשכנתאות לבנקים. הטיפול בכל האמור לעיל וביתר הפעולות המוגדרות בהצעת החוק דורש מיומנות, מקצועיות, זמן ומשאבים רבים. על כן, אין בסך השרירותי המוצע כדי לכסות, אף לא את ההוצאות המינימאליות הנדרשות.

 

8.    בניגוד לאמור בדברי ההסבר להצעת החוק, הרי שלא מדובר ב"שירותים משפטיים כביכול" הניתנים לרוכשי הדירות. עורך הדין הינו בעל המקצוע היחיד העומד בקשר עם רוכשי הדירות במשך שנים לאחר חתימת חוזי המכר ואף לאחר מסירת הדירות לרוכשים. כך יוצא, שמוכר הדירה בעצם יוצא מהתמונה ועורך הדין נושא באחריות לכל הפעולות לצורך ביצוע הרישומים.

 

9.    זאת ועוד, הוראה למוכר שלא לדרוש מקונה השתתפות בהוצאות משפטיות כמפורט בהצע"ח תוביל למצב בו יקרה אחד משניים: העסקת עורכי דין בלתי מיומנים, או שהקבלן ישלם ישירות לעורך הדין את ההוצאות המשפטיות הכלליות. אין ספק, כי הקבלן ישקלל הוצאות אלו ויוסיף אותם על שווי הדירה, כך הרוכש ייאלץ לשלם מס רכישה גם על סכום זה שהתווסף לשווי המקורי, דבר שהיה נחסך לו המצב נשאר דהיום ושכר הטרחה של העו"ד הינו מחוץ לשווי הדירה.

 

10.  זאת ועוד, בסעיף 6 ג (ג) להצעת החוק נאמר כהאי לישנא "עורך הדין המבצע שירותים שעבורם גובה המוכר הוצאות משפטיות, ימציא חשבונית מס על שמו לרוכש הדירה". כפועל יוצא יידרש עוה"ד להוציא חשבוניות פיקטיביות עבור צד ג' בגין תשלום של צד ב'.

 

11.  מהטעמים שפרסנו לעיל, המלצתנו היא להתנגד להצעת החוק. כמו כן, נבקש מכבודכם להזמין את נציגי לשכת עורכי הדין, על מנת להרחיב ולהבהיר עמדתנו זו.  

   

  

בברכה,

 

מוטי בניאן, עו"ד                                      יורם חגי חגבי, עו"ד

יו"ר פורום קניין ומקרקעין                              יו"ר פורום קניין ומקרקעין

 

 

העתק:

עו"ד דורון ברזילי, ראש לשכת עורכי הדין בישראל

 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון