הודעות דוברות הלשכה

נאום ראש הלשכה בטקס הסמכת עורכי הדין ועורכות הדין החדשים/ות הערב בבנייני האומה

15.06.2011

עו"ד יורי גיא-רון, ראש הלשכה

ראש הלשכה הדגיש, בין היתר, כי "הצעת החוק להעברת הסמכות והפיקוח על המתמחים למשרד המשפטים, שהניחו חברי הכנסת מקדימה על שולחן הכנסת בשבוע שעבר, היא הצעת חוק פופוליסטית, אשר לא ראוי ולא נחוץ לקדמה. לשכת עורכי הדין היא הגוף המקצועי הראוי והנכון לפקח על המתמחים ולהסמיך עורכי דין חדשים, והיא עושה כן מיום הקמתה בשנת 1961".

 

                                                              

                                                            טקס הסמכת עורכי הדין ועורכות הדין החדשים/ות

בנייני האומה, 15 ביוני 2011

דברי ראש הלשכה, עו"ד יורי גיא-רון

 

 

כבוד היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, יו"ר המחוזות בלשכת עורכי הדין, עמיתיי לשולחן הנשיאות, שופטות ושופטים נכבדים, עורכות ועורכי דין, חברותנו וחברינו, המצטרפים היום לשורותינו, ובני משפחה יקרים, ברוכים הבאים:

 

חברותיי וחבריי המוסמכים, אתם מצטרפים היום לעולם המשפט, למשפחת המשפט במדינת ישראל. התחושה מרוממת. בני המשפחה גאים. האוירה חגיגית ומיוחדת. ובצדק. מועד קבלת הרישיון לעסוק בעריכת דין עתיד להוות עבורכם רגע, שייהפך לקלסיקה נוסטלגית של מהלך חייכם.

 

עצתי לכם, היא ליהנות ככל האפשר מהרגע, מהטקס, מקבלת התעודה הקרובה, מהארוחה עם המשפחה או החברים בשעות הערב, ממסיבה של הלשכה או ממסיבה פרטית שאולי מתוכננת, מהשיבה הביתה הלילה לראשונה כעורכי דין. אם תכננתם אחרת, בטלו את התוכניות. תפרגנו לעצמכם ערב, או אולי אפילו שבוע או חודש שלם, המציין אבן דרך במהלך מסלול חיים חשוב. מגיע לכם.

 

ברוכות הבאות 905 חברות חדשות לשורות לשכת עורכי הדין, ורק 809 חברים חדשים, המוסמכים כיום כעורכי דין.

 

לשכת עורכי הדין בעידן הנוכחי חותרת ל"מצויינות". אין לנו שום כוונה לוותר בעניין זה - לא למתדפקים על שערי המקצוע ולא לאלה שכבר בשעריו.

 

משפטן ועורך דין טוב הינו גם מי שהנחיל לעצמו התנהלות אישית ומקצועית, שיש בה גם ביטוי לפחות לשני סוגי תרבויות, המועילים לנו בעבודתנו היומיומית: האחד - תרבות שבהתנהגות. מתן הכבוד, ההערכה, ההקשבה והנימוס למול השופטים ובתי המשפט, למול עמיתינו מן הצד שכנגד ולמול לקוחותינו, הדורשים תדיר התייחסות תומכת וראויה. השני - תרבות במובנה הקלאסי. שיכחה מעולם המשפט ופיתוח הרגלים של חשיבה בהירה, שרק חינוך כללי אמיתי יכול להעניק - חינוך לאומנות, לאמנות, לספרות, לפילוסופיה, להיסטוריה ולשאר תחומי החיים הרחבים והנפלאים שמעשירים את אישיותנו כבני אדם, טרם שאנו פונים לחינוך מקצועי צר יחסית.

 

חברותיי וחבריי, בזמן שלמדתם והתמחיתם, הפך המקצוע למקצוע גלובלי. הוקמו מוסדות בוררות וגישור בינלאומיים. שונה החוק, כך שיכולות היום פירמות זרות לפעול מקצועית בישראל. נושאים שונים, המצויים בטיפול יומיומי שוטף במשרדי עורכי הדין, דורשים מומחיות גם בשיטה או בשיטות משפט זרות. המקצועיות שלנו כעורכי דין דורשת גיוון רב יותר והתמחויות נקודתיות יותר.

 

במקביל בארץ - הונהגה רפורמה בהוצאה לפועל, (כיום מינהל שירות האכיפה), מונהגת רפורמה מקיפה בתחום התכנון והבנייה, בתי המשפט מוחשבו במערכת חדשה, שהטמעתה אינה פשוטה (מערכת "נט המשפט"), נוכח העומס, הסחבת ועינויי הדין יוזמים ראשי המערכת המשפטית רפורמות שונות בבתי המשפט, ההליך הפלילי מצוי בפני חתירה להבניית הענישה, קיצור משך החקירה עד לסגירתה או עד להגשת כתב האישום ומעבר לשמיעתם של תיקים פליליים מיום ליום, מוסדות פרטיים וציבוריים בתחומי יישוב סכסוכים אלטרנטיבים צצו בכל פינה, הונחה הצעת חוק להנהגת בוררות חובה, ובקיצור הדינמיות מכתיבה מקצוע מרתק, המשתנה כל העת, מה שמצריך לימוד בלתי פוסק. תקופת הלימודים באוניברסיטה לא דומה להתמחות שאינה דומה לפרקטיקה המעשית כעורכי דין. אולי טוב ומעניין שכך.      

 

חברי וחברותיי, המצטרפים היום למקצוע, אנא עזרו לנו לשפר יחדיו את תרבות המקצוע שלנו בכל מובניה, ובקשתי אליכם הינה, שמן הרגע הראשון להסמכתכם לא תוותרו לעצמכם בעניין זה. היו מקצועיים והקפידו על כללי התנהלות תרבותיים, ההכרחיים לעוסקים במקצוע שלנו בכל העולם.

 

לצד כל אלה, הבה לא נשכח - מקצוע עריכת הדין אינו עוד מקצוע, ככל המקצועות. לשכת עורכי הדין איננה עוד אירגון מקצועי, ככל האירגונים. יש לה גם תפקיד ציבורי וחברתי, למשל בהנגשת המשפט באופן שוויוני לכל האזרחים והתושבים. אולם, בעיניי, הערך המוסף שלנו כעורכי דין בישראל הולך ונשחק לאחרונה לבלי היכר.

 

על פי מדד עורכי הדין הארצי, שפרסמה הלשכה לקראת הכנס השנתי השנה, הרי שבמאי 2011 היו רשומים בלשכת עורכי הדין בישראל 46,346 עורכי דין פעילים. עם הוספה של 1,714 עורכות דין ועורכי דין חדשים היום (סה"כ – 48,060), צפוי לעמוד היחס בישראל על 156 תושבים לכל עו"ד אחד. ישראל ממשיכה לשבור בכך את השיא העולמי של עצמה. לשם השוואה, בארה"ב היחס הינו עו"ד אחד ל-270 תושבים לערך, בבריטניה היחס הוא עו"ד אחד ל-400 תושבים לערך, בגרמניה - עו"ד אחד ל-600 תושבים לערך, ובצרפת היחס עומד על עו"ד אחד ל-1,200 תושבים לערך. את סין ויפן עדיף שלא נזכיר כלל (סיפור ראש הלשכה היפני).

 

שקדנו בלשכת עורכי הדין על תכנית למניעת התדרדרות המקצוע. תוכנית הלשכה המאוזנת - שעיקריה הם הארכת ההתמחות לשנתיים, שינוי מתכונת הבחינות (הבחינות שעברתם הן שערוריה), הנהגת בית הספר למתמחים, הקמת נציבות לפיקוח על ההתמחות ויסודה של ועדת מידרוג בנוגע לפקולטות למשפטים - היא המעט שבמעט של מה שדרוש לעשות היום בהתייחס למקצוע עריכת הדין בישראל. האמת היא שקביעת מכסת סטודנטים שנתית, הנהגת תואר שני כתנאי מחייב לתחילת התמחות וחיוב בבחינות כניסה להתמחות אחרי הלימודים האקדמאיים, הם באמת הפיתרונות ההכרחיים למצב הקיים, אבל אנו מנסים להיות ריאליים ולא רק לבטא חזון תיאורטי.  תכנית הלשכה אומצה בעיקרה במסגרת תזכיר חוק שפרסם שר המשפטים עוד לפני כשנתיים. מאז אנחנו עודנו ממתינים. זאת, למרות שיש לנו שר משפטים, שלשמחתנו תומך עקרונית בעמדתנו והצהיר על כך כמעט מיומו הראשון בתפקיד. אני מקווה שאולי אחרי הבחירות הקרובות בלשכה נוכל לברך סוף סוף על קידום העניין לחקיקה וליישום.

 

אני מקווה, שאולי לצד הצעות החוק בעניין ההתמחות יקודמו נושאים רבים נוספים, שהלשכה הניחה זה מכבר על שולחן משרד המשפטים, ובהם, בין היתר: הסמכת קובלים פרטיים בתחום הסגת גבול המקצוע, תיקון חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים כך שתוגבל הכניסה למקצוע לבעלי עבר פלילי בנסיבות מסויימות, תמיכה בפרוייקט "מומחים לדין" במסגרתו יוענק תואר "מומחה" ע"י הלשכה בתנאיי קבילות והכשרה מתאימים, תמיכה בהצעת החוק להחמרת הענישה במקרי אלימות כנגד עורכי דין במילוי תפקידם, הנהגת לימודי המשך מנדטוריים, הנהגת ביטוח אחריות מקצועית חובה, ועוד היד נטויה - כולם פרויקטים שהכנתם נסתיימה מבחינתנו בעמל רב ושהינם ממתינים, עד כה לשוא, לתמיכה רגולטורית וליישום מהיר, ככל האפשר.   

 

אני מאמין, שכולנו מבינים את מגבלות סמכויותיה של הלשכה, המצויה תחת פיקוח רגולטורי של שר המשפטים, משרד המשפטים ובנסיבות מסוימות של הכנסת עצמה. הקולות המסוכנים, הנשמעים מידי פעם, כנגד עצמאות הלשכה והיקף סמכויותיה, לא היו מעולם יותר בלתי רלוונטיים ובלתי נכונים. המציאות מוכיחה דווקא, שלו היו ללשכה סמכויות רחבות יותר היו מירב היוזמות האמורות מיושמות זה מכבר, וחבל שפני הדברים אינם כך.

 

מקצוע עריכת הדין והמערכת המשפטית בישראל היו יוצאים נשכרים מקידומם של רעיונות חשובים אלה, אשר כל מטרתם להמשיך ולחתור לקיומה של רמה מקצועית גבוהה ככל האפשר. שכן, למרות הקולות מבית ומחוץ, המנסים לכוון את כולנו למימושו של מכנה מקצועי משותף נמוך, צר ורדוד, אסור לנו לוותר מלהמשיך ולשאוף למקצוענות מרבית, למעורבות חברתית וציבורית ולחתירה למעמד איכותי תוך שמירה על כבוד המקצוע וכבודם של העוסקים בו. להשיג כרטיסים מוזלים למופעי פנאי ותרבות זו מטרה חשובה (ואנו עוסקים גם בכך באופן חסר תקדימי בין היתר באמצעות מועדון "ממברס", שאין לו כלל עלות ללשכה או לחברים, אשר החל מהחודש שעבר מעביר הכנסות ללשכה ושבהדרגה ייהפך למועדון צרכנות מוביל במדינה), אך בשום פנים ואופן זו איננה המטרה המקצועית והחברתית העיקרית של לשכת עורכי הדין המאוחדת והעצמאית במדינת ישראל.

 

איננו ולא היינו מעולם "גילדה סגורה" או "קבוצת אליטה יומרנית ויהירה". איננו חושבים רק על עצמנו. אנחנו עסוקים קודם כל בשירות לציבור. זו משמעות עריכת הדין האמיתית וזה תפקידו החשוב ביותר של הארגון המאגד את כל העוסקים בה.

 

לפני כשנה שונה חוק לשכת עורכי הדין, ביוזמתנו, והוספה למטרות החובה של הלשכה מטרה נוספת - מתן סיוע משפטי למיעוטי אמצעים. תוכנית שכר המצווה מעוגנת בחוק ופורחת. המעורבות של לשכת עורכי הדין בחיי הקהילה מגוונת וחדשנית - בסיועו של שר החינוך משולבים עורכי הדין במערכת החינוך בפריפריה ואני מקווה שבהמשך תורחב מעורבותנו בסיוע לחינוך הנוער בישראל. פרוייקט "המשרד הירוק", המשותף לנו ולמשרד לאיכות הסביבה, עומד בפתח. פורום הצעירים של הלשכה מפעיל מערך התנדבות קהילתית וחברתית לכל אורך השנה. הלשכה התחייבה לעודד הגנה מפני הטרדה מינית במקומות עבודה, ולהבדיל הצהירה על התחייבותה לפעול לעידוד השילוב של הורות ופנאי לצד פיתוח הקריירה במשרדי עורכי הדין. צוות גדול בלשכה פועל לשוויון בתחום ההשמה במיגזר הציבורי ולשמירה על זכויותיהם של בני המיעוטים.

 

כמה מילים על נושאים המצויים על סדר היום הציבורי, אשר להם השפעה על ציבור עורכי הדין ועל המתמחים:

 

הצעת החוק להעברת הסמכות והפיקוח על המתמחים למשרד המשפטים, שהניחו חברי הכנסת מקדימה על שולחן הכנסת בשבוע שעבר, היא הצעת חוק פופוליסטית, אשר לא ראוי ולא נחוץ לקדמה. לשכת עורכי הדין היא הגוף המקצועי הראוי והנכון לפקח על המתמחים ולהסמיך עורכי דין חדשים, והיא עושה כן מיום הקמתה בשנת 1961. גם שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן, תמך בכך בפגישה שקיים עם נציגי התאחדות הסטודנטים ונציגי לשכת עורכי הדין בעקבות תכניתה של הלשכה למניעת התדרדרות המקצוע בספטמבר 2009, באמרו, כי "משרד המשפטים צריך לעסוק בראש ובראשונה בעומס המוטל על בתי המשפט. מדינה לא צריכה לעסוק בתחומים המוגדרים כמקצועיים, ועליה להתערב כמה שפחות בחיי האזרח".

 

נושא האגרות מהווה תקציב סגור חיצוני שאינו חלק מתקציב הלשכה, ומשמש אך ורק לכל נושא ההתמחות.

 

ועדת ההתמחות מורכבת מעורכי דין מתנדבים בלבד. עבודתה אינה משוקללת בתקציב המתמחים, ואיש לא גובה על כך דבר.

 

אשר לועדת הבחינות הפועלת היום, הרי שמדובר בועדה סטטוטורית חיצונית ללשכה, אשר אינה מהווה חלק ממנגנון הלשכה. הועדה מונה תשעה חברים, שלושה שופטים, מתוכם שופטת בית משפט מחוזי המכהנת כיו"ר הועדה, שלושה עורכי דין מהסקטור הציבורי ושלושה עורכי דין מהסקטור הפרטי. כי כל החלטות הועדה כפופות לביקורת שיפוטית של בתי המשפט על כל המשתמע מכך.

 

תזכיר החוק, שפרסם שר המשפטים לשינוי מתכונת ההסמכה, הוא שראוי לקידום בחקיקה, ולא הצעת חוק פופוליסטית כדוגמת ההצעה המיוחסת האמורה.

 

משרד המשפטים פרסם בשבוע שעבר תזכיר חוק, המהווה תיקון לחוק איסור הלבנת הון. על פי התזכיר, עורכי דין, רואי חשבון ונותני שירותים פיננסיים ועסקיים יחויבו לזהות את הלקוחות שלהם, ובמקרים מסוימים אף לדווח עליהם לרשויות החוק, אם קיים אצלם חשש שהלקוח עושה בהם שימוש לצורך הלבנת הון.

 

לשכת עורכי הדין אימצה את המלצותיה של הועדה לאיסור הלבנת הון בלשכה בראשות עו"ד יעל גרוסמן. צוות בראשות עו"ד גרוסמן ובהשתתפות עוה"ד דוד ליבאי, נבות תל צור, גלעד ברון ואנוכי, הביע את התנגדותה הנחרצת של הלשכה להצעת החוק בפני הגורמים המתאימים במשרד המשפטים וברשות. במפגשים הללו הובהר, כי חובת הדיווח סותרות את החיסיון ואת יחסי האמון בין עורכי הדין ללקוחותיהם. כתוצאה מכך הוכנס תיקון חשוב לנוסח המעודכן שהופץ, ולפיו החיסיון וחובת הסודיות גוברים על חובת הדיווח. נוסח זה מהווה שיפור, אך אינו פותר את הבעיה העיקרית, של דרישה מעורכי הדין לשתף פעולה עם מהלך של שימוש מצד הרשויות במידע שנצבר בידם כנגד לקוחותיהם.

 

יש לעודד את הציבור לפעול על סמך ייעוץ משפטי, וליהנות משירות מקצועי שיינתן על ידי עורכי הדין ללא מורא. הטלת הגבלות על עורכי הדין, והפיכתם למוסרי מידע על לקוחותיהם, תפגע במקצוע עריכת הדין, והציבור ישלם על כך מחיר, מחיר כבד.

 

לשכת עורכי הדין מציינת השנה יובל להיווסדה. הלשכה הוקמה בשנת 1961 כגוף סטטוטורי, ומהווה כיום גוף מקצועי וציבורי הן לחבריה והן לכלל אזרחי המדינה, גוף המרכז את הייצוג המקצועי של עורכי הדין בישראל, ואף ניצב בחזית המאבקים הציבוריים והמשפטיים להגנה על שלטון החוק וזכויות אדם. שנת היובל של הלשכה גדושה באירועים שוטפים ומיוחדים, אשר מדגישים את חשיבותה של הלשכה לציבור עורכי הדין ולחברה בישראל.

 

עמיתיי, עורכות ועורכי הדין החדשים, אתם מצטרפים היום ללשכת עורכי הדין בישראל.

 

פעילותה המקצועית של הלשכה ענפה ומתפתחת כל העת. המעורבות בשלבי החקיקה, בהתנהלות בתי המשפט, ואפילו בחיי הקהילה, רבה, מעניינת ומאתגרת. יש בלשכה סיוע רב לחברים, ובמיוחד לצעירים. נניח לכם הלילה ובמשך השבוע לחגוג ולנוח. אולם, כבר מראשית השבוע הבא בידקו את יכולתכם להצטרף לפעילויות האירגון, היכנסו לאתר ולימדו כיצד ניתן ואפשר להשתלב כחברות וכחברים פעילים באירגוננו המקצועי המשותף.

 

כמה מילים לבני המשפחות ובעיקר להורים. לכם, כמו לנו, זהו יום חג. אתם רואים את בניכם, בנותיכם, בני או בנות זוגכם, עוטים היום את גלימת הפרקליט ואתם חולקים עימם את שמחת ההצלחה. הנכם זכאים למלוא הנחת בעניין זה. איש איננו מצליח רק בכוחותיו הוא. מאחורי כל הצלחה יש משפחה תומכת, עוזרת ומועילה, אשר נאלצת מפעם לפעם לשאת גם בנטל ובעול בלתי מבוטלים. הנחת והגאווה שאתם חשים היום הם שלכם, בזכות ולא בחסד. אני מבקש להתנצל בפני רוב בני המשפחות, הנאלץ לצפות בטקס זה מעל גבי מסכים באולמות משנה מסביבנו. צר לי, אך זהו אילוץ הנובע מהתעקשותנו לשתף אתכם באירוע כה חשוב בחיי יקיריכם המוסמכים, לצד הבעיה המיספרית, שעסקתי בחלק מהיבטיה קודם לכן. כל עוד אני ראש הלשכה, טקס ההסמכה לא יהיה באיצטדיון "טדי". הוא ימשיך להתנהל בעתיד בירושלים ורק באכסניה מכובדת, כמו זו של בנייני האומה.

 

אני מבקש להודות בשמכם ובשמי לצוות שהכין את הערב היפה הזה ובמיוחד: למנכ"ל לינדה שפיר, לסמנכ"ל  גב' רחל אופיר, לסמנכ"ל מר אורי אלפסי, ולצוות עובדי הלשכה בירושלים. אני מבקש להודות לועדת הבחינות בראשות כב' השופטת אסתי דודקביץ, ליושב-ראש ועדת ההתמחות, עו"ד אורן פרסקי, ולבוחנים הרבים. כולם עבדו קשה כדי שנוכל לחגוג את הצטרפותכם לשורותינו.

 

ברוכים הבאים!

 

עלו והצליחו!

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון