הודעות דוברות הלשכה

הלשכה לבג"צ: "המומחיות הנדרשת במסגרת חוק מס שבח מקרקעין היא לרוב אינה חשבונאית אלא משפטית, ומצדיקה ייצוג על-ידי עורך דין"

28.04.2011

עו"ד שמרית רגב, דוברת הלשכה

הלשכה הגישה את תגובתה לעתירה שהוגשה לבג"צ באשר לחוקתיות הוראת החוק העוסקת בייצוג של נישומים על-ידי רואי חשבון מול רשויות מס שבח מקרקעין. תגובת הלשכה הוגשה באמצעות עוה"ד יהושע חורש ואמיר ויצנבליט, ממשרד ש’ הורוביץ ושות’.

עניינה של העתירה הוא בחוקתיותו של סעיף 109א לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963, וכן חוקתיותו של סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, ככל שהדבר נוגע להגבלות על ייצוג נישום על-ידי רואה חשבון בפני רשויות מס שבח מקרקעין.

 

לטענת הלשכה, העתירה הינה משוללת כל יסוד, הואיל ומדובר בהוראת חוק המתירה ייצוג של נישומים על-ידי רואי חשבון, תוך שנקבעו בה סייגים שנועדו להבטיח, כי ייצוג זה ייעשה רק במקרים המתאימים לכך, כלומר, כאשר הייצוג הנדרש עוסק בנושאים חשבונאיים בלבד. עוד טוענת הלשכה, כי ייצוגו של נישום בפני רשות המס אינו דבר של מה בכך, וכי ייצוג בלתי הולם של הנישום בפני רשויות המס עלול לגרום לו לנזק רב.

 

הלשכה מבהירה, כי לכל אורך העתירה קיימת הנחה, שהינה בכל הכבוד שגויה, לפיה יש להתיר לרואי-חשבון לייצג נישומים מכוח "מומחיותם" (הנטענת) במיסוי מקרקעין. ולא היא. לא ניתן ללמוד ממומחיות שיש לגורם כלשהו בתחום מסוים, ליכולתו לייצג אחרים באותו תחום. כשם שרופא, מהנדס או כלכלן, אינם יכולים לייצג את הפרט בפני רשויות השלטון או בתי המשפט, למרות מומחיותם בתחום בו זקוק הפרט לייצוג, כך גם לא ניתן להסיק, כי רואה החשבון יכול לייצג נישום בפני רשויות המס מכוח מומחיותו (הנטענת) באותו תחום.

 

בנוסף, מדגישה הלשכה, כי "מרכז הכובד" של הסוגיות המתעוררות בהטלת מס השבח הינן סוגיות בעלות אופי "משפטי", כך שבלאו-הכי, המומחיות הנדרשת באשר לחוק זה היא לרוב אינה חשבונאית, אלא משפטית, ומצדיקה ייצוג על-ידי עורך דין.

 

בתגובה נאמר, כי חוק לשכת עורכי הדין מורה על "ייחוד המקצוע" בעיסוק עריכת הדין, ומעגן את החובה, כי יהא זה אדם המוסמך כעורך-דין, על מנת שיהיה רשאי לבצע פעולות שונות המנויות בחוק, ביניהן, ייצוג בפני גופים שיפוטיים או מעין-שיפוטיים, ייצוג בפני רשויות שלטון שונות, עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי, ומתן ייעוץ וחיווי דעת משפטיים.

 

"ייחוד המקצוע הוא מעמודי התווך של מקצוע עריכת הדין, והוא משמש לתכלית ראויה. תכליתו היא לדאוג כי רק מי שהוכשר וראוי ליתן שירותים אלו, יוכל לעשות כן. תכליתו היא למנוע פגיעה בפרט בעניינים אשר עשויים להסב לו נזק רב". "ואכן, עצם מקצוענותו של עורך הדין הוא בייצוג אחרים. יחוד המקצוע בעריכת-הדין, הוא נדרש ומתחייב. תכליתו היא, לדאוג לכך שרק אלו הראויים והמוכשרים לכך, יוכלו לעסוק בייצוגם של אחרים. זהו גם אחד מתפקידיה המרכזיים של לשכת עורכי-הדין - שמירה על כבוד המקצוע והגנה על הנזקקים לשירותים המקצועיים של חבריה".

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון