הודעות דוברות הלשכה

נאום ראש הלשכה בכנס נציבות שוויון הזדמנויות

29.03.2011

עו"ד יורי גיא-רון, ראש הלשכה

ראש הלשכה: "מדינת ישראל התברכה בחוקי עבודה, המגינים על העובדים ועל זכויותיהם, אולם אכיפתם לוקה בחסר. רק לאחרונה פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים לרגל יום האישה הבינלאומי על פערי שכר בין נשים לגברים. על אף ששיעור השתתפותן של נשים בכוח העבודה עלה בהתמדה בשני העשורים האחרונים, הן עדיין מרוויחות פחות מגברים".
 

 

כנס נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה בנושא: "שוויון כמנוע לצמיחה כלכלית"

29 במרץ 2011

דברי פתיחה, ראש הלשכה, עו"ד יורי גיא-רון

מכובדיי,

 

אני גאה לשאת דברים בפתחו של כנס שעורכת נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה.

 

בשנת 2005, התקבל בכנסת תיקון לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח - 1988; התיקון מכונן, לראשונה במדינת ישראל, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. הנציבות היא חידוש מרענן וחשוב מאוד בעולם העבודה הישראלי. לראשונה בישראל, מעורבת רשות של המדינה בנושא של שוויון בעבודה במישור האכיפה האזרחית.

 

מדינת ישראל התברכה בחוקי עבודה, המגינים על העובדים ועל זכויותיהם, אולם אכיפתם לוקה בחסר. רק לאחרונה פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים לרגל יום האישה הבינלאומי על פערי שכר בין נשים לגברים. על אף ששיעור השתתפותן של נשים בכוח העבודה עלה בהתמדה בשני העשורים האחרונים, הן עדיין מרוויחות פחות מגברים. השכר החודשי הממוצע של גבר בשנת 2009 היה 9,526 שקל לחודש לעומת 6,280 שקל לאישה. כלומר, הכנסתן של נשים עמדה על שיעור של 66% מהכנסתם של גברים.

 

דו"ח ה-OECD, שבחן את כלכלת ישראל לקראת צירופה לארגון, קבע שאי השוויון הקיים בארץ פוגע בצמיחה הכלכלית. לפיכך, פעילות המכוונת להעלאת שיעור ההשתתפות של חרדים, ערבים, נשים, בעלי מוגבלויות, מבוגרים עם השכלה נמוכה וצעירים בני 18-25 בשערי שוק העבודה נמצאת במוקד מדיניות העבודה בישראל (מתוך דו"ח משרד התמ"ת "מנועי צמיחה שיש לפתח במשק..."). מדיניות זו מכוונת להגשמת היעדים של צמיחה בשני הקשרים: האחד הגדלת התרומה של שיעור השתתפות גבוה יותר לתוצר, ואילו השני הנוגע בהקטנת מחירי אי השוויון.

 

הקשר בין אי שוויון לבין צמיחה נוגע במגוון מופעים שליליים, בתוכם העדר מוטיבציה, משום הקושי במוביליות חברתית, הישענות גדולה על תשלומי העברה, ניכור וחוסר נאמנות  עד כדי חוסר יציבות חברתי פוליטי.

 

השאלה של מגדר ושיעור ההשתתפות בשוק העבודה מעסיקה מדינות רבות, הלכודות בדילמה של ילודה מצומצמת ושאיפה להעלאת שיעור השתתפות והבטחת שוויון הזדמנויות לנשים. ישראל, שבה  שיעורי ילודה גבוהים, פטורה מבעיה זו, ויש ביכולתה לשלב את הכלים המסורתיים של מסגרות חינוך לגיל הרך ויום לימודים ארוך, אשר יבטיחו התמדה גדולה יותר של נשים בשוק העבודה.  

 

נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה פועלת למימוש ולקידום חוקי השוויון בעבודה במישור האזרחי, כמו גם להפנמת הנורמות הראויות של שוויון הזדמנויות בעבודה. הידיעה שישנה כתובת למאבק באפליה בעבודה, והמאבק עצמו, מסייעים להסיר את המכשולים והמחסומים של אלה המבקשים להשתלב בשוק העבודה, ובכך מהווים תרומה משמעותית לשוק העבודה.

 

לשכת עורכי הדין פועלת אף היא במסגרת סמכותה לסייע להסרת המחסומים של קבוצות באוכלוסיה ולאפשר להן להשתלב בשוק העבודה.

 

הלשכה בקשה להצטרף כ"ידיד בית המשפט", ביוזמת ועדותיה - הועדה למעמד האישה והועדה לקידום עורכת הדין, לע"א 4243/08 על החלטת בית המשפט קמא עמ"ה (מחוזי ת"א) 1213/04 עו"ד ורד פרי' נ' פקיד שומה גוש דן, תוך הבעת עמדה עקרונית בשאלת ההכרה בהוצאות השגחה על ילדים לצורכי קביעת ההכנסה החייבת עפ"י פקודת מס הכנסה.

 

בית המשפט העליון בהרכב של חמישה שופטים בראשות המשנה לנשיאה א' ריבלין דחה את ערעורו של פקיד השומה גוש דן וקבע, כי על פי דין קמה חובת ניכוי הוצאות טיפול בילדים כהוצאה מוכרת.

 

הלשכה טענה, כי מדובר בנושא בעל חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה בדמוקרטיה ליברלית, הנובע מחופש העיסוק וכבוד האדם וחירותו. מדובר בעיקרון חופש העיסוק ובישומו על שני בני המשפחה, בעיקר על נשים, ובפרט על נשים עורכות דין, וזאת על פי נורמות ההכרה בהוצאות ליצירת ההכנסה.

 

עוד טענה הלשכה, כי ההכרה בהוצאות השגחה על ילדים מאפשרת לשני בני הזוג, ובעיקר לנשים, ולעורכות דין בפרט, לעסוק במקצוען. אי הכרה בהוצאות השגחה פוגעת בצדק החלוקתי, מכיוון שהיא פוגעת במיוחד בקבוצת האוכלוסייה של נשים עובדות, אשר הנן אמהות לילדים, ומפלה קבוצה זו ביחס לשאר הקבוצות העובדות באוכלוסייה. אפליה זו בולטת במיוחד כאשר הנשים העובדות הנן עורכות דין בכלל, ועורכות דין עצמאיות בפרט. על כן המספר היחסי של שותפות במשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל הוא מועט יחסית למספר עורכות הדין החברות בלשכה.

 

מדובר בהחלטה ראויה ואמיצה של בית המשפט העליון ושל בית המשפט המחוזי. ההחלטה מהווה נדבך חשוב ומשמעותי בהכרה בשוויון בין נשים לגברים בחברה בישראל, ואנו מקווים שהיא תעודד השתלבותן של נשים בשוק העבודה.

 

הלשכה פועלת להגנה על זכויות המתמחים. ביה"ד האזורי לעבודה בירושלים בפרשת ארפי אושרת (מפי השופט אייל אברהמי) חייב את הנהלת בתי המשפט לשלם למתמחים בבימ"ש המחוזי בירושלים תשלום עבור שעות נוספות שעבדו.

 

השופט ביקש את עמדת הלשכה בסוגיה. הוועד המרכזי אימץ את העמדה, לפיה, ככלל, מתמחה זכאי לקבלת גמול בעד שעות נוספות. הלשכה סברה, כי דינו של המתמחה כדין עובד, כאמור בסעיף 41א' לחוק לשכת עורכי הדין. לפיכך, ככלל, חל על מתמחה חוק שעות עבודה ומנוחה לעניין זה ולא החריגים שבחוק. כאמור, ביה"ד אימץ את עמדת הלשכה בסוגיה בפסק דינו שניתן ביולי 2008.

 

הועד המרכזי אישר הצהרה שנועדה להעלות את המודעות בקרב משרדי עורכי דין לקיומו של החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998, ולהדגיש את מטרתו: לאסור הטרדה מינית כדי להגן על כבודם של נשים וגברים, על חירותן/ם ועל פרטיותן/ם, וכדי לקדם שוויון בין המינים. זאת, מתוך הכרה במספר עקרונות עובדתיים, וביניהם, הכרה בכך, שקיומו של האקלים הארגוני - מידת הסובלנות של הארגון, מדיניותו, הפרוצדורות הנהוגות, יישומן ויצירת סביבת עבודה בטוחה והוגנת לעובדות/ים, מפחיתה את הסבירות לקיומן של הטרדות מיניות בארגון.

 

על פי החלטת הועד המרכזי שהתקבלה, לשכת עורכי הדין תומכת בכך שחברי וחברות הלשכה ינקטו בפעולות הבאות כדי ליצור סביבת עבודה בטוחה מפני הטרדה מינית במשרדיהם/ן:

 

ניהולן של סדנאות למניעת הטרדה מינית במשרדי עורכי דין בכל רחבי הארץ; יצרפו את התקנון למניעת הטרדה מינית בעבודה, לפחות בתחילת כל שנה לתלושי השכר של העובדות/ים; השתתפות ברב שיח שיתקיים בכל אחד ממחוזות הלשכה, בהם ישתתפו נציגים ונציגות מטעם לשכת עורכי הדין ומטעם גורמים וארגונים התומכים בפרויקט.

 

הועדה לקידום עורכת הדין קיבלה את אישור הועד המרכזי של הלשכה, ויצאה בפברואר 2010 בקול קורא למשרדי עורכי דין לחתום על הצהרת כוונות לחתירה לשוויון הזדמנויות בעבודה לעו"ד על בסיס מגדר והורות. מטרת הצהרת הכוונות לקדם משרדי עורכי דין כמקומות עבודה ידידותיים למשפחה, היינו, לבנות אמות מידה להתנהלות ראויה של מעסיקים בכל הנוגע להעסקת עורכות דין ועורכי דין, ומניעת אפלייתם, ובפרט – מניעת אפליה על בסיס מגדר והורות בכל הנוגע לתחום העבודה. יובהר, כי הרובד אליו מתייחסת ההצהרה הוא מעבר לחובות המוטלות על מעסיק מכוח הדין. מדובר בנורמות, שאף שלא נקבעו כחוק, מן הראוי לאמצן.

 

לדוגמא: מתן גמישות תעסוקתית לעורכי דין שהינם הורים, ובכלל זה מתן אפשרויות לעבודה בחלקיות משרה, מניעת אפלייה בעת קבלה לעבודה כעו"ד, עבודה מן הבית וכיו"ב.

 

הנושא רלבנטי במיוחד לתחום העיסוק בעריכת דין, בדגש על המגזר הפרטי, שכן סקרים הראו שבקרב מגזר עורכי הדין בישראל אחוז ניכר שב הביתה מהמשרד בשעות מאוחרות, דבר המצדיק את קידומם של הצהרת הכוונות ותו תקן "ידידותי למשפחה" דווקא במגזר זה.

 

עד כה חתמו על הצהרת הכוונות כ-40 משרדי עורכי דין. אני מקווה שמשרדים אלה אכן מיישמים את ההצהרה הלכה למעשה ושמשרדים רבים אחרים יצטרפו אליהם. מעבר להצהרה זו שוקדת הוועדה על יישומו של שלב ב' - גיבושו של תקן "ידידותי למשפחה" למשרדי עורכי דין והטמעתו בקרב המשרדים לשם יישום ההצהרה.

 

בהקשר זה, אציין החלטה נוספת שהתקבלה לאחרונה, הפעם על ידי הממשלה. על פי תוכנית חדשה הנרקמת ע"י הממשלה, עובדי שירות המדינה יוכלו לצאת הביתה בשלוש אחר הצהריים פעם בשבוע כדי לבלות עם ילדיהם.

 

כמו כן, על פי התכנית, אמהות אחרי חופשת לידה יוכלו לחזור לעבודה בהדרגה; ומוסדות ציבור יפעילו קייטנות לילדי העובדים בתקופת החופש הגדול.

 

הדו"ח, שחובר על ידי ועדה בראשות ראש הרשות לקידום מעמד האשה, ורד סוויד, קובע עוד שני עקרונות שייטיבו עם אמהות:

 

העובדים יימדדו לפי התפוקה שלהם ולא לפי מספר שעות העבודה, ונשים תקודמנה לעמדות בכירות ביחס שווה לשיעור שלהן בארגון. ההקלות והעקרונות החדשים צפויים להיכנס לתוקף בחודשים הקרובים.

 

ברצוני לקרוא מכאן לחברי הממשלה לפעול ליישום התכנית, ולהדגיש כי לשכת עורכי הדין מוקירה ומעודדת את התוכנית ומאמינה, כי יישומה יביא לקידום מוצדק של נשים במקומות העבודה, ולדידנו במשרדי עורכי הדין.

 

הוועדה לקידום עורכת הדין של הלשכה אף נדרשה למדיניות, שרווחה בבתי המשפט, בנוגע לאי דחיית דיונים עקב חופשת לידה והאפשרות למציאת מייצג חלופי מהמשרד. בעקבות יזמתה של הוועדה וחוות דעת שהוכנה מטעמה בסוגיה, ופנייה שלי לנשיאת בית המשפט העליון, כב' השופטת דורית בייניש, הופץ נוהל לעניין בקשות לדחיית דיונים עקב חופשת לידה של עורכת הדין המייצגת בתיק. על פי הנוהל, על בית המשפט לעשות מראש מאמץ לקבוע את מועד ישיבה בהתחשב בחופשת הלידה הצפויה של עורכת הדין ובאפשרות למציאת מחליף לעורכת הדין בתקופה זו. נוהל דומה הופץ גם על ידי הרב הראשי ונשיא ביה"ד הרבני הגדול, הרב עמאר.

 

יתירה מזו, הלשכה אף מטפלת בתלונות, המעלות חשד לאפליית עורכות דין. עניינן של רוב התלונות הינן אי קבלה לעבודה או פיטורין של עורכת דין בגין הריון. במסגרת זו טיפלה הוועדה בתלונות של עורכות דין, המועמדות להתגייס כתובעות משטרתיות, שגיוסן לא התאפשר בשל אי עמידה במבחן כושר מבצעי עקב לידה. פעילות הוועדה בנושא נשאה פרי, ועורכות הדין התקבלו לבסוף לעבודה כתובעות משטרתיות. בעקבות התלונות הנ"ל הוקם בלשכה. צוות לטיפול בתלונות שעניינן אפליית עורכות דין (צאע"ד – צוות אפליית עורכות דין), וקראה לעורכות דין, הנתקלות באפלייה, לפנות אליה בנושא.

 

ברצוני לברך את הנציבה הארצית, עו"ד ציונה קניג-יאיר, על ייזומו של כנס זה וכן את כל העוסקים במלאכה בנציבות. אני מאחל לנציבות כנס פורה, ומקווה שהכנס יתרום להכרה בשוויון כמנוע לצמיחה כלכלית.

 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון