הודעות ועדכונים

החלטת ועדת האתיקה הארצית בענין נייר המכתבים

22.02.2011

עו"ד שמרית רגב, דוברת הלשכה

החלטת ועדת האתיקה הארצית של הלשכה בעניין נייר מכתבים של משרד עורכי דין - הצגת שמות עורכי הדין.

 

ת"א, ט"ז באדר א', התשע"א

20/02/2011

אתיקה / 00297611

 

 

הנדון: החלטת ועדת האתיקה הארצית לעניין נייר מכתבים של משרד עורכי דין – הצגת שמות עורכי הדין  

 

 

להלן החלטת ועדת האתיקה הארצית בנושא שבנדון שהתקבלה בישיבתה היום.

 

ביום 13.2.2011, פרסם יו"ר ועדת האתיקה של מחוז תל-אביב-יפו "גילוי דעת" אשר בו נאמר כי "אין להציג בניר מכתבים של משרד עורכי דין, עורכי דין ששוכרים במשרד חדר ושירותי משרד או מתחלקים בהוצאות המשרד".

 

למחרת, 14.2.2011, התפרסמו במדורים המשפטיים של העיתונות הכלכלית (דה-מארקר, כלכליסט וגלובס) ידיעות בולטות על "גילוי הדעת", כשבחלקן הופיעה הסתייגותי (שתפורט להלן).

 

נדרשנו לעניין זה בהיבט כללי בשל כך שגילוי הדעת עלול להטעות את ציבור עורכי הדין ואת לקוחותיהם ובשל כך שהוא ניתן בחוסר סמכות וחשוב להעמיד דברים על תיקונם. לכן, לאור פניות שקיבלנו, ולאחר התייעצות עם מ"מ יו"ר ועדת הפרסומת, עו"ד אלי הומינר, המנהל אותה בפועל, הוחלט להביא את הדברים, כדלקמן:

 

א.     הדין המשמעתי הנוהג הוא, כי עורך דין רשאי להציג על ניר המכתבים המשרדי שלו את כל עורכי הדין העובדים עמו במשרד, בין אם הם שותפים מלאים, שכירים, יועצים או שותפים לשירותי המשרד, ובלבד שיש ביניהם שיתוף פעולה מקצועי.

 

ב.   כפי שנקבע זה מכבר בפרשה אחרת של ניגוד עניינים (החלטת ועדת האתיקה הארצית מיום 9.2.11 בתיק אתיקה מספר 286/10), המבחן לשיתוף פעולה מקצועי הוא ניהול משרד משותף ובעיקר קיום מנגנון למניעת ניגוד עניינים בין עורכי הדין באותו משרד.

 

שיקולים משניים נוספים עשויים להיות קיום לקוחות משותפים, דרכי היוועצות מקצועית קבועות, שיתוף בהכנסות משכר טרחה ועוד.

 

ג.      לשם הכרעה באשר לקיומו של שיתוף פעולה מקצועי ועדת האתיקה אינה בוחנת ואינה צריכה לבחון את ההתקשרות המסחרית או הכלכלית בין עורכי הדין באותו משרד (שכידוע יש לה היבטים רבים ומגוונים). 

 

ד.      הסדר זה מבוסס על כללי האתיקה, על הנחיות ועדת הפרסומת, על ההלכה הפסוקה ועל המנהג הרווח מזה עשרות שנים.

 

סעיף 3(א) לכללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס"א-2001 קובע, כי  "עורך דין יציין את שמו ואת דבר היותו עורך דין בניר המכתבים שלו".

 

סעיף 3(ב)(7) לכללי הפרסומות קובע, בין השאר, כי בניר המכתבים המשרדי רשאי עורך דין להציג את "פירוט עורכי הדין העובדים עמו במשרדו".

 

ה.      בשנת 2001, כתב השופט בדימוס גבריאל קלינג, בספרו המנחה "אתיקה בעריכת דין" (הוצאת לשכת עורכי הדין, 2001), כך:

 

"עורך דין רשאי לציין את שמות עורכי הדין העובדים עמו, ללא התייחסות לצורת ההתקשרות בין עורי הדין. יכולים אלה להיות שותפים, מעסיק ועובד, או התקשרות לצורך שיתוף בשירותי משרד."

 

ו.     באוקטובר 2009, ניתן בבית הדין המשמעתי האזורי במחוז תל אביב-יפו פסק דין שעסק, בין השאר, בשאלה זו ממש וזיכה את הנאשם שם מן הטעם ש"החוק אינו ברור בנדון ובהתאם לפרשנות קיימת ניתן לכלול גם עורכי דין המצויים במקום על בסיס שירותי משרד."

 

בית הדין מצא שהסדר זה אינו ראוי, והפנה את הנושא לועדת האתיקה הארצית (בד"מ 128/08, פדאור אתיקה, 19.10.2009). על פסק הדין הוגש ערעור (בתלונה העיקרית וגם בעניין זה), אשר טרם הוכרע (בד"א 110,127/09). ועדת הרוויזיה באתיקה תידרש לעניין לאחר הכרעה בערעור.

 

ז.    בתאריך 30.4.09 ניתן פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי שעסק בנושא דומה (בד"א 9/08). בפסק דין זה הורשע עורך הדין בכך שהציג על גבי ניר המכתבים של משרדו עורך דין ממשרד אחר שעבד עימו בשיתוף פעולה, אולם הצגת המסמך הייתה לאחר שהסתיים אותו שיתוף פעולה. באותה פרשה, קבעו שתיים מתוך שלוש חברות בית הדין שלדעתן אין בכך עבירה אתית, אחת המליצה לזכות מהטעם הזה, והשניה הצטרפה לחוות הדעת המרשיעה רק בשל כך שהטענה לא הועלתה על ידי מי מהצדדים ולא התבררה עד תום. עולה שגם פסק דין זה לא תומך בעמדה שהוצגה ב"גילוי הדעת" של ועדת האתיקה המחוזית.

 

ח.      מכוח כלל 3(ח) לכללי הפרסומת, הוקמה ועדת יעוץ לכללי הפרסומת שמטרתה לרכז את הייעוץ וחיווי הדעה המוקדמת בשאלות הנוגעות לפרסומת של עורכי דין. ביום 2.11.2009 פרסמה ועדת הפרסומת שורה של הנחיות באשר לניר מכתבים של משרדי עורכי דין ("אתיקה מקצועית", גליון 33). בעניינו החליטה ועדת הפרסומת כדלקמן:

 

"נייר מכתבים של משרד עורכי דין יכלול שמות של עורכי דין אשר יש ביניהם שותפות מקצועית אמיתית במשרד. כאשר לא מדובר על שותפות מקצועית אמיתית במשרד אזי רישום שמות עורכי הדין על אותו נייר מכתבים עלול לגרום להטעיית הלקוחות של מי מעורכי הדין או לקוחות פוטנציאליים או צד שלישי כלשהו."

 

לסיכום, כאמור עורך דין רשאי להציג על ניר מכתבים משרדי שלו עורך דין השוכר שירותי משרד ובלבד שיש ביניהם שיתוף פעולה מקצועי.

 

ט.   על-פי דין ועדת הפרסומת – שהיא ועדה סטטוטורית ארצית - היא הגורם המוסמך לפרש את כללי הפרסומת. כמובן, שאין בפרשנותה כדי לחייב את בתי הדין, אולם כפי שמפורט לעיל גם בית הדין המשמעתי האזורי ראה את הדברים ברוח זו (ואף מקלה יותר).

 

י.    כל ועדת אתיקה מחוזית היא קובל עצמאי ובעל סמכויות נרחבות כקבוע בחוק. כך, מוסמכת ועדת אתיקה לטפל בתלונות ולנהל הליכי משמעת, וכך היא רשאית ליתן חוות דעת מקדימה במקרים מסוימים שמובאים בפניה. אולם החוק לא הסמיך את ועדות האתיקה ליתן "גילוי דעת" כללי, שהוא בבחינת תקנה בעלת פועל תחיקתי. ככל שמדובר בשינוי למצב הנוהג, הסמכות מצויה בידי המועצה הארצית, וככל שמדובר בפרשנות כללית בתחום הפרסומת הדבר מסור לועדת הפרסומת.

 

יא.  יש להפנות את תשומת הלב להוראת סעיף 60א(ג) לחוק על פיה חוות דעת מקדימה של ועדת האתיקה הארצית תחייב את כל ועדות האתיקה המחוזיות. ככל שועדת אתיקה מחוזית מבקשת לברר או לקבוע עמדה כללית עליה לפנות לועדת האתיקה הארצית.

 

יב.  מצב בו כל ועדת אתיקה מחוזית תוציא "גילויי דעת" שאינם תואמים את הדין אינו נסבל. הוא יוביל להתפרקותה של מערכת האתיקה המקצועית ועלול לאיים על האוטונומיה המשמעתית שעומדת ביסודה של עצמאותו של מקצוע עריכת הדין. הרתמותה של ועדת האתיקה המחוזית לעניין זה – שככל הנראה יסודו במאבק פוליטי – חמורה והרת סיכון.

 

יג.   יש להצטער צער רב על כך שועדת האתיקה המחוזית בחרה לפרסם ללא צורך אמיתי "גילוי דעת" מטעה, בעניין הנוגע לאלפי עורכי דין ולציבור לקוחות רחב ביותר ושיש לו השלכות מעשיות כבדות משקל. במקום לסייע בהבהרת הדין זורע "גילוי הדעת" מבוכה מיותרת שאותה יש לתקן.

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון