הודעות דוברות הלשכה

עו"ד רחל תורן ביום עיון בלשכה בנושא "עדי מפתח": "התנפלות אגרסיבית על מתלוננת בתיק מין אינה משרתת את הגנת הנאשם, להפך, וגם לקצב זה לא עזר..."

30.01.2011

עו"ד שמרית רגב, דוברת הלשכה

פורום עורכי דין צעירים של הלשכה בראשות עו"ד פסיכולוג ינון היימן, קיים ביום 17.1.2011, יום עיון בנושא: "חקירת עדי מפתח".

ביום העיון, בארגונה ובהנחייתה של מ"מ יו"ר פורום פלילי-עו"ד צעירים, עו"ד גלית רוטנברג, קרא יו"ר פורום עורכי דין צעירים של הלשכה, עו"ד פסיכולוג ינון היימן לעורכי הדין הצעירים להתנדב בפעילויות השונות שמארגן הפורום למען הקהילה.

 

ד"ר אילנה מודעי ליפסקר הרצתה מנסיונה כתובעת על 'חקירת נאשם', וציינה, כי חקירת נאשם זו משימה מאוד כבדה. השלב הראשון והחשוב הוא שלב ריכוז החומר ורישומם של רעיונות לחקירה נגדית. השלב השני, הוא להחליט על מבנה החקירה, במיוחד בתיקים הגדולים ולנסות ולהשאיר אלמנט מסוים של הפתעה. לדבריה, מטרת החקירה הנגדית היא לפרוס בפני בית המשפט את הראיות כנגד הנאשם ולהציג את חוסר האמינות בגרסתו. ד"ר מודעי ליפסקר הסבירה, כי להכחשות גורפות של הנאשם את העובדות יש אפקטיביות הולכת ופוחתת ככל שהעדויות נערמות. ככל שמדובר באופן שאילת השאלות בחקירה נגדית, ממליצה ד"ר מודעי ליפסקר, להכיר את החקירה על תתי נושאיה. מציעה שלא להיצמד מדי לחקירה שהוכנה מראש ולהקשיב קשב רב לתשובות הנאשם. כמו כן, מציעה לשאול בחקירה שאלות מדריכות ולא שאלות שהתשובה עליהן לא ברורה. הדגישה את הכלל, לפיו אין להציג לנאשם שאלות על הרשעותיו הקודמות. כן ציינה, כי לעיתים יתגלו בגרסת הנאשם סתירות פנימיות ובאמצעות הצגת השאלות הנכונות ניתן יהיה להעצים סתירות אלו. כלל ברזל נוסף, לדעת ד"ר מודעי ליפסקר, הוא "לא לשאול שאלה אחת יותר מדי". לסיום, הדגישה את החשיבות שבשמירה על הגינות החקירה הנגדית תוך שמירה על כבודו של הנאשם והדיוק בעובדות, על מנת שלא להטעות את הנאשם ובית המשפט.

 

לדברי עו"ד נתי שמחוני, אשר הרצה על 'חקירה נגדית של עד מומחה', ניכרת חשיבות עליונה לזכות החקירה הנגדית שהוכרה כזכות חוקתית ואין ספק לגביה. לדבריו, חקירה נגדית של עד רגיל שונה מחקירת עד מומחה, שלא נכח בזירת הארוע וקלט את העובדות מאחרים, משכך, לא פעם, ניתן לגלות את שיטת עבודתו של המומחה ולקעקע את חוות הדעת מהעובדות. עו"ד שמחוני מציין כי חשוב לברר מהי מומחיות העד הרלוונטי באשר לחוות הדעת, שכן לעיתים מומחיותו לא רלוונטית לתחום בו נתן את חוות הדעת וניתן לחקור זאת במסגרת ערעור המהימנות שלו בתחום הרלוונטי. כשהסוגיה מורכבת, מציע עו"ד שמחוני, להעמיד מומחה מטעמך שילווה אותך בתהליך העבודה. עו"ד שמחוני מציע ללמוד את חוות הדעת היטב, לחקור את העד בצורה ממוקדת, להבין מהי התאוריה מאחורי חוות הדעת ולנסות לתקוף אותה באמצעות הצגת תזות חלופיות, כך שבעזרת תבונה, רגישות והכלים הנכונים ניתן להגיע לתוצאות טובות ולערער את מהימנות העד וחוות דעתו.

 

עו"ד ז'ק חן דיבר על 'חקירה נגדית של חוקר משטרתי', וציין, כי תפקיד החוקר הוא להגיע לחקר האמת. הוא משחזר אירועים ולא מעיד עובדות מכלי ראשון. המטרה בחקירה, היא להביא לפסילת ראיות מסוימות שלא עמדו בכללי גבייתן, או לכל הפחות, לערער את משקלן ומהימנותן. בחקירת העד ניתן להצביע על  חקירה מגמתית, להעלות תמיהות מדוע דברים נרשמו כפי שהם נרשמו, או שלא נרשמו כלל ועוד. עו"ד חן מסביר, כי בעיני בית המשפט, החוקר הוא עד מקצועי ומהימן שלא אמור להיות לו עניין בתוצאות התיק הנחקר, לכן נקודת הפתיחה של עד כזה היא טובה יותר. צריך להבחין בין סוגים שונים של תיקים. בתיקים עם פרופיל גבוה שיצרו עניין ציבורי רב, הלחץ על החוקרים הוא עצום ובסיטואציה כזו קורות הרבה טעויות שנובעות מאותו לחץ. זה לא אומר בהכרח שהמסקנה של החוקרים לא היתה נכונה, אולם הדרך בהחלט יכולה להיות שגויה. עו"ד חן מסכם ואומר, כי קיימת חשיבות רבה להיכרות התיק היטב. כשאנו מציגים לבית המשפט טענות מדודות על סמך החומר, נכונותו לקבל את הטענות היא גדולה יותר.

 

עו"ד רחל תורן הרצתה על 'חקירת מתלונן/ת בעבירות מין', והסבירה, כי החלק המאתגר ומאידך המתסכל ביותר בניהול הגנה על נאשם, הוא חקירת המתלונן/ת, בייחוד בתיקי עבירות מין. לדבריה, חקירה של מתלוננת בתיק מין לרוב פועלת לרעת הנאשם - אם המתלוננת זוכרת את כל הפרטים – בית המשפט קובע כי מהימנותה גבוהה. אם קיים ואקום בזיכרונה – קובעים כי זו שכחה טבעית, אם היא קרה ומחושבת – אזי היא מהימנה, אם היא נסערת – זו תגובה פוסט טראומטית, כך שלרוב – המהימנות אינה נפגעת. עו"ד תורן מסבירה, שסנגור מנסה להשיג בחקירת מתלוננת מספר מטרות: האחת, לנסות ולערער את מהימנותה - ככל האפשר ב"הגרעין הקשה" של העדות ולא בשוליים – "זו  מטרה קשה להשגה" אומרת עו"ד תורן. השניה, ליצור תחום אפור של עמימות בנושא ההסכמה כדי לבסס טענת "טעות בעובדה". השלישית, לבנות תשתית עובדתית אלטרנטיבית והרביעית, מזעור חומרת האירוע מכל היבט אפשרי.

 

עו"ד תורן מדגישה, כי ניכרת חשיבות בהכרת החקיקה הייחודית לתיקי מין, שמגבילה את סוג השאלות שניתן לחקור את המתלוננת, כגון האיסור לחקור על עבר מיני שלא נוגע לפרשה ועוד. בחקירת מתלוננת, אומרת עו"ד תורן, קיימים שני אינטרסים מנוגדים, האחד, הוא זכות הנאשם למשפט הוגן והשני, זכות המתלוננת לפרטיות. במאבק הזה בית המשפט אמור לתת בכורה לזכות הנאשם, הואיל והנזק מהפגיעה בהגנתו בלתי הפיך ולמצוא את הדרך שלא לפגוע בפרטיות המתלוננת. עו"ד תורן מציינת, כי כשמבקשים לגלות חומר בתיקי מין, בית המשפט מגלה רגישות מיוחדת שלא קיימת בתיקים אחרים. כן מציעה להכיר את התיק כולו היטב בטרם חקירת העד, להכין את החקירה בכתב מראש ולהקפיד שלא לשאול שאלות מיותרות, וודאי שלא כאלה שלא יודעים את התשובה עליהן. עו"ד תורן מדגישה, שקורבנות עבירות מין עברו חוויה קשה: באירוע, בחקירת המשטרה ובבית המשפט, לכן יש להקפיד במיוחד על כבודם/ן ועל הגינות החקירה. הדבר אינו פוגע בהגנה, בד"כ להיפך, בית המשפט קשוב יותר לטענות משפטיות. עוד מציעה עו"ד תורן, להתחיל את התיק מהסוף להתחלה. לא מכינים חקירה לפני שמכינים את התיק במשרד עד הסוף ורק אז לחזור לאחור ולהכינה. בהיבט התקשורתי, אומרת עו"ד תורן, כי שימוש אגרסיבי בתקשורת נגד המתלוננת לא מועיל. בהיבט הפסיכולוגי, הוסיפה, יש מקום להבחין בין טיפוסים שונים של מתלוננות ולהתאים את החקירה בהתאם.

 

כבוד השופט רפי ארניה, הרצה על 'החקירות שלנו בראי בית המשפט', והסביר, כי תפקיד הסנגור בחקירה נגדית היא לייצר את הסיפור האלטרנטיבי. ספק סביר הוא, גרסה סבירה אחרת לאירועים שמתיישבת עם הראיות בתיק. התיק תמיד נראה טוב להגנה, עד שהעד עולה להעיד, לכן צריך לתת לשופט, כבר בחקירה הנגדית של עדי התביעה את הסיפור של הנאשם. כלל הברזל, הוא לבוא מוכנים, אומר השופט ארניה. לדבריו, השופט במשפט פלילי הוא זה שיודע הכי מעט. חוסר הידיעה הזה מגיע לפגיעה בסמכות השיפוטית שלנו. אנו השופטים חרדים מסיטואציה בה נרשיע אדם על סמך מידע חלקי, לכן אנו רוצים לדעת הכל. להתעמת עם מתלוננת בעבירת מין, אומר השופט ארניה, תעשו רק כשצריך. חקירות חוקר הרבה פעמים מיותרות, אולם לעיתים יש בהן צורך. ממליץ שלא להרגיז את העד שברוב המקרים מעדיף כלל לא להגיע. לשאול שאלות קצרות ולא נאומים. לדברי השופט ארניה, המהות היא המרכז והמרכז הוא המהות. לא חובה להיתפס למעטפת החיצונית, אלא לעיתים רצוי להגיע ללב העניין.

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון