הודעות דוברות הלשכה

הלשכה תומכת בתזכיר חוק נציב תלונות הציבור על שופטים

27.01.2011

עו"ד שמרית רגב, דוברת הלשכה

הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין החליט ביום 18.1.11 לתמוך עקרונית בתזכיר חוק נציב תלונות הציבור על שופטים (תיקון), התשע"א-2010, המבהיר את סמכויות הנציב ואף מרחיב אותן לפי הצורך.

בכך אימץ הועד המרכזי את עמדתו של פורום בתי המשפט של הלשכה, שהוצגה בדיון ע"י עו"ד עדי הדר, תוך הוספת דגשים להסדרים השונים העולים בתזכיר. כך, למשל, ממליצה הלשכה להוסיף לסעיף 1 של החוק הסמכת הנציבות לברר תלונה גם על שופט בדימוס.

 

הלשכה תומכת בתיקון סע' 2 לחוק, לפיו סמכות הנציב חלה על התנהגות שופט מחוץ לכותלי בית המשפט שאינה הולמת את מעמדו כשופט, ומוסיפה גם את המקרה בו תוגש תלונה על התנהגות שופט "לפני מינויו לשופט המשליכה על מעמדו כשופט". הלשכה סבורה, כי אין זה ראוי שאדם המכהן כשופט יעמוד לדין אתי בלשכת עורכי הדין. כמו כן, סבורה הלשכה שאין לתת "מחילה" מובנית עם המינוי על כל מה שאירע קודם לכן, מבחינה משמעתית (כל עוד השופט נותר שופט). בהקשר זה, אימצה הלשכה גם את עמדת ועדת הרביזיה על כללי האתיקה בראשות עו"ד דרור ארד-אילון, לפיה הדין המהותי בבחינת התנהגותו של שופט בתקופה שלפני מינויו יהיה הדין המשמעתי שחל על עורכי דין, ככל שבאותה התקופה היה השופט כפוף לדין זה. וכן, מצא נציב תלונות הציבור על שופטים כי יש מקום לדעתו להעמיד לדין משמעתי שופט על התנהגותו בתקופה שלפני שמונה לשיפוט, בה היה כפוף לדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין, יתייעץ עם ועדת האתיקה הארצית בעניין זה.

 

הלשכה מתנגדת לתוספת של סעיף קטן (ד) בתיקון סע' 13 לחוק, לפיו לא יפרסם אדם ללא נטילת רשות מטעם הנציב ממצאי בירור של הנציב. זאת, מהטעם שככל שהמתלונן חפץ בכך, אין כל הצדקה להטלת צנזורה על תלונה שמוגשת או ממצאיה לאור עקרונות חופש המידע והאינטרס הציבורי.

 

הלשכה סבורה, כי שקיפות ביחס להחלטות הנציבות הינה מרכיב אלמנטארי בשיח המשולש של עורכי הדין-שופטים ולקוחות מתדיינים הנזקקים לשירות המשפטי. פרסום החלטות הנציבות ביחס לשופטים שסטו מהשורה, כאשר הנציבות מקבלת בעיקרה את התלונה, חיוני כדי לקיים ערנות ביחס לאותו שופט ולקדם הליכי אכיפה ופיקוח, חלילה אם ההתנהגות תתמיד. לכל אלה יש חשיבות דווקא בתנאים הידועים בהם הגשת תלונה כנגד שופט אינה מהלך "טבעי" או פשוט, לבטח לא מצד עורכי דין המייצגים בבתי משפט.

 

נדרש אומץ אזרחי וכמובן אימון מוגבר במערכת הביקורת כי הליך הבדיקה יהיה מהיר ואמין, וללא משוא. לכך יש להוסיף כי המערכת הבודקת אינה ענישתית מטבעה והסנקציות-למיטב הידיעה הינן אזהרתיות, כדי לקדם שינוי התנהגותי. דווקא בשל כך יש חשיבות ב"מעקב" אחר שופט "בעייתי". אחרת, במידה רבה ההחלטות תהפכנה לאות מתה. שקיפות הינה מרכיב חיוני במערכת בדיקה זו. בעקבותיה- ערנות הציבור, ובפרט זו של  ציבור עוה"ד, יכולה לשמש גורם האכיפה היעיל ביותר בתנאים הקיימים.

 

הלשכה תומכת בהסמכת הנציב לפתוח בבירור תלונה מיוזמתו (תיקון סעיף 14 לחוק), בקביעת סוגי תלונות שהנציב אינו מוסמך לבררן (תיקון סעיפים 17 ו-18 לחוק), בהרחבת סמכות הנציב כדי לתת בידיו כלים לאכוף התייצבות בפניו כאשר הדבר נדרש לצורך בירור התלונה (תיקון סעיף 20 לחוק), ובקבלת חומר שהוכן בנציבות כראיה בהליך משמעתי של שופט בפני בית הדין (תיקון סעיף 24 לחוק).

 

כמו כן, תומכת הלשכה בתיקון חוק איסור לשון הרע לענין פרסום, לפיו מוצע להוסיף לרשימת הפרסומים המותרים בסעיף פרסום שנעשה על ידי הנציב מתוקף תפקידו או מטעמו.

 

הלשכה מתנגדת לתיקון סע' 19 לחוק, מאחר שהסעיף שולל סמכותם הקנויה של שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון לקבל לידיהם עותק מכל חומר או מידע הקשורים במסמכי התלונה ובירורה.

 

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון