הודעות דוברות הלשכה

נאומו של ראש הלשכה בטקס ההסמכה שהתקיים היום

14.12.2010

עו"ד יורי גיא-רון, ראש הלשכה

ראש הלשכה קורא בנאומו, בין היתר, "לשר המשפטים לקדם את תזכיר החוק הממשלתי בעניין שינוי פני המקצוע שלנו בהליכי החקיקה בכנסת, כפי שציין בפני שכך יעשה בראשית מושב הכנסת הנוכחי, ולהניחו על שולחנה של ועדת שרים לענייני חקיקה באופן מיידי".

טקס הסמכה  14.12.10

נאום ראש הלשכה

עו"ד יורי גיא-רון

 

כבוד נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש, יו"ר המחוזות בלשכת עורכי הדין, עמיתיי לשולחן הנשיאות, שופטות ושופטים נכבדים, עורכות ועורכי דין, חברותנו וחברינו, המצטרפים היום לשורותינו, ובני משפחה יקרים, ברוכים הבאים:

 

חברותיי וחבריי המוסמכים, אתם מצטרפים היום לעולם המשפט, למשפחת המשפט במדינת ישראל. התחושה מרוממת. בני המשפחה גאים. האווירה חגיגית ומיוחדת. ובצדק. מועד קבלת הרישיון לעסוק בעריכת דין עתיד להוות עבורכם רגע, שייהפך לקלאסיקה נוסטלגית של מהלך חייכם. עצתי לכם, היא ליהנות ככל האפשר מהרגע, מהטקס, מקבלת התעודה הקרובה, מהארוחה עם המשפחה או החברים בשעות הערב, ממסיבה של הלשכה או ממסיבה פרטית שאולי מתוכננת, מהשיבה הביתה הלילה לראשונה כעורכי דין. אם תכננתם אחרת, בטלו את התוכניות. תפרגנו לעצמכם ערב, או אולי אפילו שבוע או חודש שלם, המציין אבן דרך במהלך מסלול חיים חשוב. מגיע לכם.

 

ברוכות הבאות 539 חברות חדשות לשורות לשכת עורכי הדין, ו-563 חברים חדשים, המוסמכים כיום כעורכי דין.

 

לשכת עורכי הדין בעידן הנוכחי חותרת ל"מצוינות". אין לנו שום כוונה לוותר בעניין זה - לא למתדפקים על שערי המקצוע ולא לאלה שכבר בשעריו. משפטן ועורך דין טוב הינו גם מי שהנחיל לעצמו התנהלות אישית ומקצועית, שיש בה גם ביטוי לפחות לשני סוגי תרבויות, המועילים לנו בעבודתנו היומיומית: האחד – תרבות שבהתנהגות. מתן הכבוד, ההערכה, ההקשבה והנימוס למול השופטים ובתי המשפט, למול עמיתינו מן הצד שכנגד ולמול לקוחותינו, הדורשים תדיר התייחסות תומכת וראויה. השני – תרבות במובנה הקלאסי. שכחה מעולם המשפט ופיתוחם של הרגלים של חשיבה בהירה, שרק חינוך כללי אמיתי יכול להעניק – חינוך לאומנות, לאמנות, לספרות, לפילוסופיה, להיסטוריה ולשאר תחומי החיים הרחבים והנפלאים שמעשירים את אישיותנו כבני אדם, טרם שאנו פונים לחינוך מקצועי צר יחסית.

 

חברותיי וחבריי, בזמן שלמדתם והתמחתם הפך המקצוע למקצוע גלובלי. הוקמו מוסדות בוררות וגישור בינלאומיים. שונה החוק, כך שיכולות היום פירמות זרות לפעול מקצועית בישראל. נושאים שונים, המצויים בטיפול יומיומי שוטף במשרדי עורכי הדין, דורשים מומחיות גם בשיטה או בשיטות משפט זרות. המקצועיות שלנו כעורכי דין דורשת גיוון רב יותר והתמחויות נקודתיות יותר.

 

במקביל בארץ הונהגה רפורמה בהוצאה לפועל, (כיום מינהל שירות האכיפה), בפתח רפורמה מקיפה בתחום התכנון והבנייה, בתי המשפט מוחשבו במערכת חדשה, שהטמעתה אינה פשוטה (מערכת "נט המשפט"), נוכח העומס, הסחבת ועינויי הדין יוזמים ראשי המערכת המשפטית רפורמות שונות בבתי המשפט, ההליך הפלילי מצוי בפני חתירה להבניית הענישה, קיצור משך החקירה עד לסגירתה או עד להגשת כתב האישום ומעבר לשמיעתם של תיקים פליליים מיום ליום, מוסדות פרטיים וציבוריים בתחומי יישוב סכסוכים אלטרנטיבים צצו בכל פינה, ובקיצור הדינמיות מכתיבה מקצוע מרתק, המשתנה כל העת, מה שמצריך לימוד בלתי פוסק. תקופת הלימודים באוניברסיטה לא דומה להתמחות שאינה דומה לפרקטיקה המעשית כעורכי דין. אולי טוב ומעניין שכך.      

 

חברי וחברותיי, המצטרפים היום למקצוע, אנא עזרו לנו לשפר יחדיו את תרבות המקצוע שלנו בכל מובניה, ובקשתי אליכם הינה, שמן הרגע הראשון להסמכתכם לא תוותרו לעצמכם בעניין זה. היו מקצועיים והקפידו על כללי התנהלות תרבותיים, ההכרחיים לעוסקים במקצוע שלנו בכל העולם.

 

לצד כל אלה, הבה לא נשכח – מקצוע עריכת הדין אינו עוד מקצוע, ככל המקצועות. לשכת עורכי הדין איננה עוד ארגון מקצועי, ככל הארגונים. אולם, בעיניי,הערך המוסף שלנו כעורכי דין בישראל הולך ונשחק לבלי היכר.

 

לפני כשנה שונה חוק לשכת עורכי הדין, ביוזמתנו, והוספה למטרות החובה של הלשכה מטרה נוספת - מתן סיוע משפטי למיעוטי אמצעים. תוכנית שכר המצווה מעוגנת בחוק ופורחת. המעורבות של לשכת עורכי הדין בחיי הקהילה מגוונת וחדשנית – בסיועו של שר החינוך משולבים עורכי הדין במערכת החינוך בפריפריה ואני מקווה שבהמשך תורחב מעורבותנו בסיוע לחינוך הנוער בישראל. פרויקט "המשרד הירוק", המשותף לנו ולמשרד לאיכות הסביבה, עומד בפתח. פורום הצעירים של הלשכה מפעיל מערך התנדבות קהילתית וחברתית לכל אורך השנה. הלשכה התחייבה לעודד הגנה מפני הטרדה מינית במקומות עבודה, ולהבדיל הצהירה על התחייבותה לפעול לעידוד השילוב של הורות ופנאי לצד פיתוח הקריירה במשרדי עורכי הדין. צוות גדול בלשכה פועל לשוויון בתחום ההשמה במגזר הציבורי ולשמירה על זכויותיהם של בני המיעוטים.

 

איננו ולא היינו מעולם "גילדה סגורה" או "קבוצת אליטה יומרנית ויהירה". איננו חושבים רק על עצמנו. אנחנו עסוקים קודם כל בשירות לציבור. זו משמעות עריכת הדין האמיתית וזה תפקידו החשוב ביותר של הארגון המאגד את כל העוסקים בה.

 

עם זאת, צריך להיות ברור לכולם - לממשלה, לחברי הכנסת, לאנשי האקדמיה ואפילו למתמחים ולסטודנטים, שככה אי אפשר להמשיך ולנהל את מקצוע עריכת הדין בישראל, שרמתו הולכת ומתדרדרת. מתי נתעורר? כשנגיע לעורך דין ה-100 אלף באוכלוסיה, המונה רק 8 - 9 מיליון נפש? איזו גילדה סגורה היינו, כאשר רק בעשור האחרון הוכפל מספרינו ואף יותר מכך? לא מדובר רק במי שקיבל תואר במשפטים, אלא במי שקיבל רישיון לעסוק בעריכת דין!

 

ייחודיות המצב המקצועי הבעייתי שלנו בישראל ידועה כבר לציבור, שהינו הניזוק העיקרי ממנה.

 

תוכנית הלשכה לשיפור ההכשרה לעסוק בעריכת דין, כוללת את הנהגתו של נציב תלונות של מתמחים במשרד המשפטים, הקמתו של בית ספר מעשי למתמחים שיחליף גם את הקורסים לבחינות ההסמכה, הפחתת עלויות ההכנה האמיתיות לבחינות בלמעלה מ-60% ועפ"י תוכנית שר המשפטים בכ-90%, שינוי מתכונת בחינות ההסמכה מבחינת זיכרון (בחינה שערורייתית בעיניי, המיועדת ל"תוכים") לבחינת התמצאות, הבוחנת חוכמה מקצועית ואנליטיות כנדרש במקצוע שלנו, והגברה משמעותית של הפיקוח המעשי על ההתמחות, הן כלפי המאמנים והן כלפי המתמחים. האם אלה, שינויים "איומים ונוראיים"?

 

נכון שהתוכנית כוללת סוף סוף גם טיפול בלב הבעיה ההכשרתית – הארכת תקופת ההכשרה המעשית לשנתיים (ולא פחות מכך), אולם רק לגבי מי שטרם החל כלל ללמוד משפטים. כלומר, לא מתוכנן שום שינוי לגבי מי שמצוי כבר היום בשלב כלשהוא של תהליך ההכשרה. כיום יש למעלה מ-25 אלף מאמנים וחלקם אף רשאי לאמן שני מתמחים. עדיין, עובדה היא שעשרות רבות, ולעיתים מאות, מתקשים מאוד, מידי שנה, לאתר מקום התמחות, וזאת משום שהאמת היא שבמצב הקיים עורכי הדין מעדיפים ברובם להעסיק עורכי דין צעירים על פני מתמחים.

 

תוכנית הלשכה לרמת המקצוע טובה לסטודנטים ולמתמחים. הארכת ההתמחות, שהפיקוח עליה יגבר, תתרום מאוד להכשרת עורכי הדין הצעירים שבדרך, לאטרקטיביות של ההתמחות ולאופק הקידום המקצועי של המתמחים במשרד המאמן. התוכנית מהווה שינוי מינורי יחסית לדרסטיות האמיתית הדרושה לשיפורה המלא של רמת המקצוע, והיא לא כוללת דרישה ללימודי תואר שני, או בחינות כניסה להתמחות, או קביעת מכסת תלמידים שנתית או מגבלות ייצוג על עורכי דין צעירים.  

 

אני קורא לשר המשפטים לקדם את תזכיר החוק הממשלתי בעניין שינוי פני המקצוע שלנו בהליכי החקיקה בכנסת, כפי שציין בפני שכך יעשה בראשית מושב הכנסת הנוכחי, ולהניחו על שולחנה של ועדת שרים לענייני חקיקה באופן מיידי. אני עדיין מקווה שעד לטקס ההסמכה הבא ישונה סוף סוף, לאחר למעלה מ-8 שנות דיונים, מסלול ההכשרה לעריכת דין בישראל.

 

שביתת הפרקליטים, הנמשכת מזה חודש ימים ושסיומה אינו נראה באופק, עלולה לגרום לאסון משפטי. עוד בחודש אוקטובר נפגשתי עם יו"ר ארגון פרקליטי המדינה, והוצגה בפני תמונת מצב מדאיגה מאוד, לפיה השינוי הדרמטי שחל בעשור השנים האחרונות הן בארגון הפנימי של הפרקליטות וכוח האדם שלה והן בתנאי העסקתם של הפרקליטים, גרם לפגיעה קשה בתנאי עבודתם ובשכרם של הפרקליטים למול עובדי ציבור אחרים. לאחר שהוכרזה השביתה, פניתי מספר פעמים לשרי המשפטים והאוצר, בבקשה לסיים את המחלוקת. הבהרתי, כי לשכת עורכי-הדין הינה הארגון המקצועי של כל המשפטנים בשירות המדינה, ובכלל זה עמיתנו בפרקליטות, וכי סכסוך העבודה עליו הכריז ארגון הפרקליטים מחייב התייחסות מערכתית ושינוי מעשי, שהרי מאבקם של הפרקליטים הוא בסופו של דבר על מנת שהפרקליטות תוכל להמשיך ולמלא את תפקידה המקצועי וחובתה הציבורית בהצלחה ובנאמנות.

 

פניתי בראשית השבוע גם לראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, והבהרתי, כי אין לי אלא להסכים עם נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית בייניש, שהתבטאה בדבר הנזק העצום שנגרם למערכת המשפט ולציבור בעקבות השביתה, שסיומה אינו נראה באופק. כפועל יוצא מן השביתה נדחים דיונים או לחליפין מתקיימים דיונים ללא נוכחות פרקליטים. השפעתה של השביתה תורגש היטב גם לאחר שתסתיים, וזאת במערכת שאף ללא השביתה סובלת מעומס ועינויי דין בולטים.

 

השביתה פוגעת בזכויות של חשודים ונאשמים, עצורים ואסירים, ובנוסף היא גורמת למדינה נזקים כבדים בתיקים אזרחיים וכלכליים מגוונים.

 

קראתי לראש הממשלה להתערב בעניין כדי להביא את הצדדים להתיישב לשולחן המשא ומתן עד לסיום הסכסוך, ואם יש צורך, למנות נציג מטעמו שילווה את המו"מ עד תום.

 

אני סבור, שאין להמתין עד שישוחררו לרחובות חשודים ונאשמים בעבירות אלימות מסוגים שונים, טרם נבין שאין ברירה אלא לפעול מיידית לסיום השביתה.

 

בעקבות השריפה בכרמל, שגרמה לאסון כבד, נפגשה בשבוע שעבר משלחת מטעם הלשכה, בראשותי ובראשות יו"ר ועד מחוז חיפה, עו"ד רחל בן-ארי, עם רוב ראשי הישובים שנפגעו - קיבוץ בית אורן, כפר האומנים עין הוד, פנימיית ימין אורד וקיבוץ ניר עציון. בפגישה השתתפו נציגי לשכה, המומחים בתחום הביטוח, הנזיקין והמיסוי, אשר הסבירו, כי יש לתקן את חוק מס רכוש על מנת להסדיר את פיצוי התושבים שנפגעו. כמו כן, בין היתר, הודעתי על הקמת צוות מטעמי בלשכה שיכין מורה נבוכים משפטי לנפגעי השריפה, ואשר ירכז עבורם את זכויותיהם בסוגיות המשפטיות העומדות לפניהם.

 

כולי תקווה שהממשלה והכנסת יפעלו במהירות הראויה על מנת להסדיר את סוגיית פיצוי התושבים בעקבות האסון בכרמל. 

 

לשכת עורכי הדין מציינת השנה יובל להיווסדה. הלשכה הוקמה בשנת 1961 כגוף סטטוטורי, ומהווה כיום גוף מקצועי וציבורי הן לחבריה והן לכלל אזרחי המדינה, גוף המרכז את הייצוג המקצועי של עורכי הדין בישראל, ואף ניצב בחזית המאבקים הציבוריים והמשפטיים להגנה על שלטון החוק וזכויות אדם. שנת היובל של הלשכה גדושה באירועים שוטפים ומיוחדים, ששיאם באירוע המרכזי בירושלים, שיתקיים ביום 22.2.10, בתיאטרון ירושלים. ארועים אלה ידגישו את חשיבותה של הלשכה לציבור עורכי הדין ולחברה בישראל, ויכללו אף ישיבה מיוחדת של הכנסת לכבודה של הלשכה.

 

עמיתיי, עורכות ועורכי הדין החדשים, אתם מצטרפים היום ללשכת עורכי הדין בישראל. פעילותה המקצועית של הלשכה ענפה ומתפתחת כל העת. המעורבות בשלבי החקיקה, בהתנהלות בתי המשפט, ואפילו בחיי הקהילה, רבה, מעניינת ומאתגרת. יש בלשכה סיוע רב לחברים, ובמיוחד לצעירים. נניח לכם הלילה ובמשך השבוע לחגוג ולנוח. אולם, כבר מראשית השבוע הבא בידקו את יכולתכם להצטרף לפעילויות הארגון, היכנסו לאתר ולימדו כיצד ניתן ואפשר להשתלב כחברות וכחברים פעילים בארגוננו המקצועי המשותף.

 

כמה מילים לבני המשפחות ובעיקר להורים. לכם, כמו לנו, זהו יום חג. אתם רואים את בניכם, בנותיכם, בני או בנות זוגכם, עוטים היום את גלימת הפרקליט ואתם חולקים עימם את שמחת ההצלחה. הנכם זכאים למלוא הנחת בעניין זה. איש איננו מצליח רק בכוחותיו הוא. מאחורי כל הצלחה יש משפחה תומכת, עוזרת ומועילה, אשר נאלצת מפעם לפעם לשאת גם בנטל ובעול בלתי מבוטלים. הנחת והגאווה שאתם חשים היום הם שלכם, בזכות ולא בחסד. אני מבקש להתנצל בפני רוב בני המשפחות, הנאלץ לצפות בטקס זה מעל גבי מסכים באולמות משנה מסביבנו. צר לי, אך זהו אילוץ הנובע מהתעקשותנו לשתף אתכם באירוע כה חשוב בחיי יקיריכם המוסמכים, לצד הבעיה המספרית, שעסקתי בחלק מהיבטיה קודם לכן. כל עוד אני ראש הלשכה, טקס ההסמכה לא יהיה באיצטדיון "טדי". הוא ימשיך להתנהל בעתיד בירושלים ורק באכסניה מכובדת, כמו זו של בנייני האומה.

 

אני מבקש להודות בשמכם ובשמי לצוות שהכין את הערב היפה הזה ובמיוחד: למנכ"ל לינדה שפיר, לסמנכ"ל  גב' רחל אופיר, למנכ"ל מר אורי אלפסי, ולצוות עובדי הלשכה בירושלים. אני מבקש להודות לועדת הבחינות בראשות כב' השופטת אסתי דודקביץ, ליושב-ראש ועדת ההתמחות, עו"ד אורן פרסקי, ולבוחנים הרבים. כולם עבדו קשה כדי שנוכל לחגוג את הצטרפותכם לשורותינו.

 

עלו והצליחו!

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון