ועדות הלשכה

שנה להירצחה של עו"ד אילנית פלד ז"ל

01.02.2004

עו"ד לילך דיין

"אילנית...היתה אבן שואבת לכל מי שביננו שביקש להעמיק מעבר לטריוויאלי, מעבר לפשט של הכתוב."

 

בשנה האחרונה בכל פעם שאני חולפת במסדרונות הפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א אני מתמלאת רעד, לא רק למול תמונת פניה המאירות של אילנית ז"ל הניצבת בקומת הכניסה, אלא למול הזכרון הצורב של חברה יקרה ודמות נדירה בעלת רעב נדיר ללימוד, להתעמקות ולמחקר.

 

אילנית, בת פירחה וחיים, נולדה באזור בז' בטבת תש"ל (16.12.1969) בת לאחת המשפחות הוותיקות בישוב. אחותו הגדולה של אסף ונכדתם היחידה של זוג ניצולי שואה. אביה, חיים פלד, היה בצעירותו משחקני קבוצת הכדורגל המקומית. אימה עבדה בתור מזכירת מועצת הפועלים המקומית במשך שנים.

 

בשנת 1978 והוא בן שלוש שנים, נפגע בתאונת דרכים אחיה של אילנית, אסף. אילנית עזרה להוריה בהתמדה ובמסירות רבה לטפל בו. סיפרה אימה: "היא ויתרה על הרבה הנאות במהלך חייה לטובת הטיפול המסור והאוהב באחיה".

 

בצבא שירתה אילנית בחיל המודיעין ו הצטיינה בכל תקופת שירותה ובין היתר קיבלה תואר "חיילת מצטיינת של החיל".

 

את אילנית הכרתי בספסל הלימודים של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א. היא היתה אבן שואבת לכל מי שביננו שביקש להעמיק מעבר לטריוויאלי, מעבר לפשט של הכתוב. שביקש לפנות גם לנוסחו המקורי של הדין הזר, כאשר הוא הוזכר בפסקי הדין או אף לכתבי - Palestine Law Report  - כאשר ראו לנכון שופטי בית המשפט העליון בפסקי הדין מן השנים הראשונות של קום המדינה לצטטם בפסקיהם.

 

אילנית חיפשה תמיד שיטה והגיון בכל עקרון משפטי, יחד עם זאת קולה המבקר, המהרהר, המתלבט מהדהד במוחי, כאשר אני חולפת ליד דלת הספריה בה היינו נוהגים לדון במטלות התואר.

 

אילנית המשיכה ללימודי התואר השני בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א והיתה לאחת התלמידות הבולטות בחוג. סיפר עליה ראש ועדת תואר שני בפקולטה למשפטים, פרופ' רון חריס:

"למרות הקושי לשלב עבודה בלימודים היתה אילנית אחת התלמידות הבולטות בסמינר. בדרכה השקטה אך הבוטחת היא דנה במאמרים, ביקרה עבודות והציגה את תוצרי מחקרה. עבודתה, שעסקה במידע בדבר היסטוריית אשראי של חייבים היתה דבר בעתו. היא נכתבה והוגשה בעצם הימים בהם נדון בכנסת חוק נתוני אשראי. עבודתה תרמה לויכוח שהתנהל באותם ימים בוועדת הכלכלה וועדת חוקה, חוק ומשפט ועל גבי העיתונים. היא צפתה מראש כמה מהבעיות שעלו בהמשך הדיונים וכמה מהצעותיה רלוונטיות גם היום לאחר חקיקת החוק. עבודתה שמורה על מדף משרדי". אילנית הספיקה לסיים את התואר השני בהצטיינות, אך לא זכתה לקבל את התעודה. זו הוענקה להוריה בטקס שנערך במעמד קבלת התארים לשנת הלימודים תשס"ב/ג באוניברסיטת ת"א.

 

אילנית התמחתה בפרקליטות מחוז מרכז במחלקה הפלילית אצל עו"ד אלי ספיר (כב' השופט אלי ספיר דהיום), אשר כתב על כושר הניתוח והחשיבה המשפטית המקורית ועל כושר הביטוי בכתב ובעל פה הנדיר. לאחר שעבדה במשרדי עוה"ד משה קפלנסקי, המתמחה בדיני ביטוח ונזיקין ובמשרד עוה"ד גדעון אליהב המתמחה בדין האזרחי והמסחרי, החלה לעבוד אילנית בחברת הביטוח "מנורה" בתור ראש צוות חיתום במחלקת סיכונים מיוחדים, בתחום ביטוח אחריות דירקטורים ונושאי משרה בחברה. בשנת 2001 הוכתרה כעובדת המצטיינת של חברת "מנורה" לשנה זו.

 

ביום ראשון בערב, ג' בשבט תשס"ג (05.01.2003), סמוך לשעה 18:30, שני מחבלים – מתאבדים פוצצו מטעני חבלה כבדים שנשאו על גופם בהפרש של שניות זה מזה, באזור מדרחוב נוה שאנן והתחנה המרכזית הישנה בתל-אביב. אילנית ששבה מעבודתה והמתינה בתחנה המרכזית הישנה לאוטובוס לביתה באזור, נהרגה במקום. אילנית היתה בת 33 במותה. הותירה הורים ואח.

 

תיבת הדואר האלקטרוני של המחלקה נתמלאה מכתבי ניחומים וזעזוע מכל העולם של ראשי חברות ועסקים עימם עבדה בכל העולם. בכל מקום בו עבדה רכשה אילנית ידידים. היא היתה מקצועית ואישית כאחד. חברותיה לעבודה במנורה כינו אותה "זינה הנסיכה הלוחמת".

 

אני מביטה כעת למול תמונתה למול העשייה, הענווה, האנושיות האיכפתיות והחיוך ולא יכולה להיפרד מהמשפט אותו כתבה היא עצמה לחברה קרובה, ממנה נפרדה יום לפני הירצחה:

"..לחיות זה להסתכן בלמות. להראות חזק זה להסתכן בלהראות חולשה. לעשות זה להסתכן בכשלון. אך הסכנה הגדולה מכולם היא לא לסכן דבר".

 

אילנית הונצחה על קיר זיכרון באוניברסיטת תל-אביב, בפקולטה למשפטים. מדי שנה, בטקס יום הזכרון, תחולק על שמה מלגת הנצחה לסטודנט מצטיין של הפקולטה. כמו כן, אילנית מונצחת באתר ההנצחה לחללי האוניברסיטה בתל אביב. על קיר המחלקה בה עבדה בחברת הביטוח "מנורה" תלויה תמונתה ולוחית זכרון בה רשומים קטעים ממכתב פרידה של שאילנית כתבה לחברתה יום לפני הירצחה. חברת הביטוח גם תקים תוכנית חסכון על שמה. גן נופלים יוקם באזור לזכרה של אילנית ולזכר שני קורבנות נוספים מהישוב.

 

"קשה לקבור אדם, אבל קשה יותר לקבור מלאך" חקוק על קברה - מלים שספדה לה חברתה - דקלה.

 

אילנית את איתנו בנפשנו ונשמתנו לעד.

 

יהי זכרה ברוך.

 

לילך דיין

 

קישורים
חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון