"נקודת גישור"

צדק מאחה - וגישור בפלילים

24.04.2003

בגישור פלילי מאפשרים לצדדים המושפעים מהמעשה הפלילי - נפגע העבירה, מבצעה ולעיתים נציגי הקהילה - לקיים דיאלוג רצוני * במהלך הדיאלוג מזהים הצדדים את הצרכים שנוצרו בעקבות הפגיעות שיצר המעשה הפלילי, וקובעים בהסכמה מהן הפעולות שעל מבצע העבירה ועל הקהילה לעשות על מנת לתת מענה לצרכים אלה * כך מתאפשר גינוי המעשה הפלילי תוך כדי סלילת הדרך לשילובו מחדש של מבצע העבירה בקהילה, לאחר שקיבל אחריות על מעשיו

בגיליון מס' 5 של "נקודת גישור", הופיעה ידיעה לפיה "השופט חיים נחמיאס נעתר לבקשת הצדדים- נאשם ומתלונן מאשקלון- והעביר את הסכסוך ביניהם להליך גישור פלילי בפני עו"ד דב גלבוע הגישור הצליח וכתב האישום בוטל".

אני מניחה מהידיעה, כי במקרה המתואר התנהל תהליך גישור, שדומה לגישור הנערך בסכסוכים בעלי אופי אזרחי ולא מדובר בתהליך גישור ייחודי לתחום המשפט הפלילי, הרואה לנגד עיניו את צורכיהם של נפגע העבירה ומבצעה ומבקש לתת להם מענה.

מבלי לנקוט עמדה באשר לשימוש, שנעשה בתהליך הגישור המקובל בסכסוכים בעלי אופי אזרחי - בתחום המשפט הפלילי, יש לציין כי בתחום המשפט הפלילי אכן מתקיימים תהליכים המותאמים למעשים בעלי אופי פלילי והם התפתחו במסגרת גישת הצדק המאחה Restorative Justice)).

במסגרת תהליכים אלה ניתן להבחין בשלושה אבות-טיפוס של צדק מאחה: גישור נפגע העבירה-מבצע העבירה (victim-offender mediation),היוועדות (conferencing) ומעגלים (circles). שני הראשונים הם הנפוצים ביותר, ואילו זה האחרון התפתח בשלב מאוחר יותר ועל כן הוא נפוץ פחות, אם כי הוא מיישם באופן המיטבי את גישת הצדק המאחה.

המשותף לאבות טיפוס אלה הוא היותם תהליכים מובנים, המאפשרים לצדדים המושפעים מן המעשה הפלילי - נפגע העבירה, מבצעה ולעיתים נציגי הקהילה לקיים דיאלוג רצוני, המונחה על ידי גורם מקצועי וניטרלי - מנחה תהליך צדק מאחה, שעבר הכשרה מתאימה. במהלך הדיאלוג מזהים הצדדים את הצרכים, שנוצרו בעקבות הפגיעות שיצר המעשה הפלילי, וקובעים בהסכמה מהן הפעולות שעל מבצע העבירה ועל הקהילה לעשות על מנת לתת מענה לצרכים אלה.

תהליכים אלה, שמים דגש ניכר על צרכיו של נפגע העבירה והם מאפשרים את גינוי המעשה הפלילי תוך כדי סלילת הדרך לשילובו מחדש של מבצע העבירה בקהילה לאחר שקיבל אחריות על מעשיו. בכוחם של תהליכים אלה להשיב את השלום לקהילה, לתרום להבטחת ביטחונה, להגביר את הלכידות החברתית בה ולבסס את ערכיה.

מדובר, אם כך, בתהליכים שמטרתם אינה השגת פשרה וחסכון בזמן שיפוטי אלא איחוי הפגיעות שיצר המעשה הפלילי באמצעות יישוב הסכסוך. אולם מדובר בסכסוך בעל מאפיינים ייחודיים, השונה מסכסוך בעל אופי אזרחי, בהגדרת הצדדים לסכסוך ובהגדרת מעמדם ביחס לסכסוך.

ככלל, תהליכים אלה נערכים במסגרת רשמית של תכניות צדק מאחה אשר מנוהלות על ידי גופים מקצועיים ואוטונומיים. תכניות צדק מאחה יכולות להיות פרי יוזמה של מסגרות שונות: עמותות עצמאיות, מרכזי גישור בקהילה, גופים ממשלתיים ואחרים.

גישת הצדק המאחה עוצבה לראשונה בשנות השבעים ומאז הולך וגדל מספרם של תכניות צדק מאחה המשולבות במערכת המשפט הפלילי ברחבי העולם. כיום פועלות למעלה מ - 1500 תכניות צדק מאחה בכ - 80 מדינות ברחבי העולם. ישנן מדינות שעיגנו את עקרונות היסוד של גישת הצדק המאחה בחקיקה. כנסים לאומיים ובין לאומיים מתקיימים מידי שנה, וארגונים בינלאומיים כמו וועדת השרים של הקהילה האירופית וארגון האומות המאוחדות גיבשו עקרונות יסוד לשימוש בתוכניות צדק מאחה בתחום המשפט הפלילי.

אנו מבקשים להביא לידיעתכם כי המרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים, במשרד המשפטים הציב לעצמו כיעד מרכזי לקדם את תהליכי היישום של גישת הצדק המאחה בישראל באופן מובנה ומקצועי מתוך ראיה כוללנית וממלכתית.

במסגרת זו פועל המרכז הארצי למען הפצת גישת הצדק המאחה והטמעתה בקרב גורמים בקהילה ובקרב רשויות המשפט הפלילי. במסגרת פעולותינו לקידום הנושא אנו עורכים פגישות עם ראשי גופים מובילים במערכת המשפט הפלילי כגון: מנהל בתי המשפט, נשיא בתי משפט לנוער, פרקליטת המדינה, היועץ המשפטי לממשלה, מפכ"ל המשטרה, הסניגור הציבורי הארצי, וראש אגף התקון במשרד העבודה והרווחה. במסגרת המפגשים אנו מציגים את נושא הצדק המאחה על היבטיו העיוניים והמעשיים ודנים בפעולות שיש לנקוט על מנת להמשיך בהטמעת הנושא.

כמו כן פועל המרכז הארצי למען גיבוש אמות מידה, עידוד יוזמות להקמת תכניות צדק מאחה ומתן הכוונה מקצועית - הן לגופים שיימצאו מתאימים ויביעו עניין ורצון לפעול למען הקמת תכנית צדק מאחה והן לרשויות המשפט הפלילי האמורות להפנות תיקים פליליים, שיימצאו מתאימים לתכניות אלה.

במסגרת פעולות אלה עומד המרכז הארצי להקים ועדת היגוי, שתגבש אמות המידה למסלול הכשרה למנחים בתחום הצדק המאחה וזאת במטרה להבטיח את רמתם המקצועית של מנחי צדק מאחה. מנחים מקצועיים יוכלו לבסס את אמונם של רשויות המשפט הפלילי, שאמורות להפנות תיקים פליליים לתכניות צדק מאחה ולהבטיח שרות איכותי לציבור. כמו כן מתכוון המרכז הארצי לערוך סדנת חשיפה בנושא צדק מאחה לגופים ללא מטרות רווח ועמותות על מנת לקדם תהליכי הקמה של תכניות צדק מאחה בישראל.

* הכותבת היא ראש תחום הצדק המאחה והגישור בעניינים פליליים במרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים במשרד המשפטים

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון