"נקודת גישור"

הגישור אפשרי גם בתביעות רשלנות רפואית

24.03.2003

מאת עו"ד פרופ’ אברהם סהר

מדינות שונות בארה"ב מנהיגות בהצלחה הליכי גישור (ואף גישור - חובה) בתביעות רשלנות רפואית * גם באנגליה נערך ניסוי מוצלח בנושא * אין מניעה כי גם בישראל ייעשה ניסיון ממשי להנהגת הליך הגישור ליישוב תביעות של מטופלים נגד מערכת הבריאות

הדרך בה מטפלת מערכת המשפט בתביעות של מטופלים נגד מערכת הבריאות, ובעיקר בתביעות ברשלנות, בין אם הנתבעים הם מוסדות ובין שהם פרטים - מטפלים לסוגיהם - זוכה לביקורת גוברת והולכת. הביקורת מתרכזת במספר נושאים: מגננת-יתר של הגופים הנתבעים אשר השיטה הנוכחית מעודדת; אי-שביעות הרצון של התובעים מן ההליכים ותוצאותיהם; הקושי הכרוך בנגישות למערכת המשפט; העיכובים הרבים והתמשכות ההליכים; והעלות הכוללת לציבור.

תביעות בענייני בריאות, מעצם טבען, ובעיקר תביעות ברשלנות, "מתויגות", ובמידה רבה של צדק, כסכסוכים הטעונים מטען רגשי כבד.

ההנחה המקובלת היא כי סכסוכים שנושאם עסקי-כספי, בהיותם מבוססים על אינטרסים בלבד, ניתנים לפתרון על ידי משא ומתן בין הצדדים, ישיר או המסתייע במגשר. הדעה המקבילה, שהייתה רווחת בעבר, טענה כי אין סכסוכים טעוני רגשות מתאימים ליישוב אלא על דרך ההכרעה. והנה מתברר כי לפחות בסוג אחד של סכסוכים טעוני-רגש - סכסוכים בענייני משפחה - זוכה הגישור, גם בישראל, להצלחה לא מבוטלת. הליך הגישור נמצא כיעיל, ומשמש כהליך-בחירה ראשוני, בניסיון להשגת הסכם בהליכי פירוד בין בני זוג. זאת למרות כי המטען הרגשי בסכסוך בין בני זוג נראה קשה יותר מזה שבתביעה ברשלנות רפואית. בתביעות ברשלנות מסתיים הקשר בין הצדדים עם השגת ההסדר (בין בהסכם או בהכרעה), ואילו הקשר בין בני הזוג, ועמו פוטנציאל התלקחות מחדש של סכסוך, ממשיך להתקיים בגלל עובדת קיומם של ילדים, שלעולם נשארים משותפים.

ואף זו - עובדה היא שכל תביעה ברשלנות מגיעה לסיומה. בישראל, כיום, הסיום לעתים קרובות הוא בפשרה בשלב כלשהו בין הגשת התובענה לבין מתן פסק הדין, וָלא בפסק הדין עצמו. סיום ההליך מתורגם לערכים כספיים, המותיר לפחות צד אחד בתחושה שלא בא על סיפוקו. לאור כל אלה מן הראוי לנסות ולחסוך זמן, מאמץ ואנרגיות רגשיות ולנסות להקדים ולהסדיר את הסכסוך בדרך של גישור, בניסיון למתֵן את הפן הרגשי תוך מיקסום ביטוי האינטרסים האמיתיים של הצדדים.

נוכל גם ללמוד מניסיונן של מדינות ומערכות משפט, ודווקא כאלה בהן נוהגים המשפט המקובל והשיטה האדברסרית, בהן הונהג ומוּסד הגישור כהליך בחירה ליישוב תביעות ברשלנות ברפואה.

הניסיון הרחב ביותר לבדיקת יעילות הגישור נרכש בארצות הברית, בעיקר בתביעות מטופלים נגד חברות המספקות שירותי בריאות (MCO – Medical Care Organization). הגישור נקבע כהליך המחייב במקרה של סכסוך בין המטופל לחברה, בתניה בחוזה שבין המתקשר לבין החברה – ספקית שירותי הבריאות (סעיף דומה, המתייחס להיבטים מסוימים של שירותי הקופות, נמצא בהסכמי ההצטרפות חבר שירותי בריאות כללית, והן של שירותי בריאות מכבי). והתביעות עשו שימוש בדיני נזיקין כן בעילות מתחום דיני החוזים, כשהרשלנות נתפסה כהפרה של הסכם בין המטופל לחברה מספקת השירות.

יחד עם זאת, הונהגו במדינות אחדות מסגרות המקימות גישור-חובה על פי דין:

The Wisconsin Mandatory Mediation Panel System (MMPS)

הדיון בשיטה זו מנוהל מנוהל על ידי הנהלת בתי המשפט במדינה. הדיון הוא בהרכב – יו"ר משפטן, רופא (או עובד רפואה אחר) מומחה בתחום, ונציג ציבור. התיק, שנדרש בו גילוי מלא, יכול להיות מוגש ישירות להרכב, או מועבר אליו לאחר שהוגשה תובענה. במקרה האחרון מוחל עיכוב הליכים למשך 90 יום.

תוכן הדיונים אינו קביל בבית המשפט במקרה של כשלון הגישור. ההרכב אינו רשאי להביע דעה על התוצאה הנראית בעיניו. עם זאת, במקרה וההליך נכשל, וטרם פנייה (או חזרה) לבית המשפט, רשאים הצדדים לבקש, וההרכב רשאי להביע, את הערכתו הניטרלית המקדמית - Early Neutral Evaluation. הגישור בשיטה זאת נמצא יעיל בכשליש מן המקרים. כאחת מסיבות אי-ההצלחה נמנתה התערבות-יתר של פרקליטי הצדדים.

The Michigan Mandatory Mediation System

השיטה קמה על יסוד ניסיון Wisconsin ובמטרה לשפרו. אף היא מנוהלת על ידי הנהלת בתי המשפט. ההרכב מונה 5 חברים, בהם משפטנים ורופאים בלבד. כל החומר מוגש להרכב בכתב, בדיון מותרת הצגת דברים תמציתית בעל פה. לאחר דיון מסבירה הוועדה לצדדים את עמדתה.

בשיטה זו, שיש בה שילוב בין הליכי גישור לבין הערכה ניטרלית מקדמית של הסיכויים והסיכונים שבהתדיינות משפטית "מלאה", הושג הסדר ב40%- מן המקרים, מקרים רבים נזנחו, ורק כ10%- חזרו לבית המשפט (מהם בכ2/3- נפסק לטובת הנתבע).

The North Carolina Court-Ordered Mediation

בשיטה זו, המגשר, לרוב משפטן, ממונה על ידי בית המשפט. ההליך במקורו נועד להתחיל אף לפני שלב קדם המשפט, אך נמצאו דרכים להארכת שלב זה. הסכם הושג בכ45%- מן המקרים, חלק גדול של תביעות נזנח, ומאלה שחזרו לבית המשפט רק ב1/6- זכה התובע.

***

באנגליה נערך ניסוי מקדמי, שתוצאותיו פורסמו בספר, שמסקנותיו מחייבות היזקקות לגישור ליישוב סכסוכים אלו. חשיבות הניסוי האנגלי לישראל נובעת מן הדמיון שבין מערכות ביטוח הבריאות הממלכתי הנהוגות בשתי המדינות (על הטוב שבהן ועל חולייהן).

סקר דעות המשתתפים בניסוי האנגלי – הצדדים והפרקליטים - מורה כי לרצון בפתרון מהיר היה משקל חשוב בהצלחתו; קשר ממושך בין הצדדים היה גורם מסייע לגישור; קשיים היו במקרים בהם היו פערים גדולים בסכומים הפיצוי, בעיקר בסכומים גבוהים. נושאים אשר היו עשויים להוות בסיס להקמת תקדים משפטי נחשבו כבלתי מתאימים לגישור. "התיקים" הגיעו לגישור ביזמת פרקליטי אחד הצדדים - כאשר בבריטניה שתי קבוצות המשרדים העוסקים בנושא הרשלנות הן ברמת התמקצעות גבוהה מאד - ובהסכמת הצד השני. סכומי הפיצוי שהוסכם עליהם היו דומים לאלה שנפסקו בבתי המשפט במקרים דומים.

אין מניעה כי גם במדינת ישראל ייעשה ניסיון ממשי להנהגת הליך הגישור ליישוב תביעות נגד מערכת הבריאות, ובעיקר תביעות ברשלנות רפואית. קשה לצְפות כיום אפשרות להנהגת הגישור כחובה, אך ראוי כי בית המשפט יציעוֹ לצדדים. השלב הנראה כרצוי הוא קדם המשפט בערכאה הראשונה, תוך גילוי מלא משני הצדדים. בכך תיחסך הטרחה שבשלבי ההוכחות והסיכומים, ותימנע הגברת העוינות ההדדית המלווה (והמלובה) במהלכם.

בחלק מן הדיונים ישתתפו הצדדים עצמם - הן התובעים והן הנתבעים (כאשר נתבעת אישיות טבעית). נראה כי רצוי שהמגשר שייבחר על ידי הצדדים או ימונה על ידי בית המשפט בהסכמתם, יהיה בעל השכלה כפולה - משפטית ורפואית, ובכך עשוי להיחסך מאמץ וזמן דיוני באופן מרבי.

לחילופין אפשרי גישור על ידי צוות מגשרים - משפטן (הבקיא בתחום) ורופא (אף הוא בקיא בתחום). בכל מקרה יהיה המינוי כפוף להסכמת הצדדים.

יש לאפשר למגשר(ים) לנצל את אי-הפורמליות הטבועה בטיב ההליך, ולהתאים את אופן ניהולו לאופייה של נושא התביעה, ולאופיים ונוהגם של הצדדים ובאי כוחם. ייתכנו מקרים לא מעטים בהם יושג הסדר דווקא בשילוב בין הגישור "הטהור" לבין התערבות המגשר על יד הצגה ניטרלית ובדרך נאותה של הערכתו את המצב.

* אברהם סהר, עורך דין ומגשר, הנו פרופסור מן המניין אמריטוס בנוירוכירורגיה, באוניברסיטת תל אביב, ומנהל בדימוס של המחלקה לנוירוכירורגיה במרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר.

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון