"נקודת גישור"

גישור בפלילים - בין קרבן לפוגע (Victim Offender Mediation)

הליך הגישור יכול לשמש- בהצלחה - לא רק בסכסוכים אזרחיים, אלא גם בעניינים פליליים * בניגוד להליך הפלילי הרגיל המנוהל בין המדינה לעבריין, הגישור מתנהל בין הקורבן לפוגע * כך יכול הקורבן לחוש שהוא משפיע על עשיית הצדק וכי קיימת התייחסות לצרכיו הרגשיים * הפוגע מצידו לוקח אחריות, משפיע על ההליך ויכול לחוות חוויה מתקנת המגדילה את הסיכוי שלא יחזור על מעשיו

בשנים האחרונות גברה בישראל המודעות להליך הגישור אולם יישומו הצטמצם לתחום האזרחי בלבד ושערי המשפט הפלילי נותרו ככלל חסומים בפניו. מצב זה אינו מחויב המציאות. אימוץ גישור בפלילים עשוי לקדם בצורה טובה אינטרסים ייחודיים למשפט הפלילי. בחלק מן המקרים בכוחו לתת מענה מתאים יותר מזה שניתן כיום. גישור בפלילים, כפי שמקובל בעולם, אינו בין הצדדים המסורתיים להליך הפלילי, קרי המדינה ומבצע העבירה, אלא בין מבצע העבירה (להלן: "הפוגע") לבין הקרבן.

הליכים נסיוניים המופעלים במספר בתי משפט לקידום הסדרי טיעון (כגון שופט מוקד בבתי המשפט של מחוז המרכז) אינם הליכי גישור, למרות שהם מכונים כך לעיתים. הליכים אלו אינם מיישמים את עקרונות היסוד של הגישור ואינם מערבים את הצדדים הישירים לאירוע, אלא מנוהלים על ידי עורכי הדין והשופט. לעומת זאת גישור בין קרבן לפוגע, מחוץ לכתלי בית המשפט, מאפשר התייחסות שונה, הן לצרכי הפוגע והן לאלו של הקרבן.

הגישור הפלילי נתמך על ידי תיאוריות שונות. העיקרית שבהן היא תיאוריית הצדק המאחה Restorative Justice)),1 לפיה התגובה לפשע אינה צריכה להעשות אך ורק באמצעות פעולה של המדינה, אלא גם באמצעים קהילתיים ובין-אישיים של דיאלוג וגישור.

יתרונותיו של הגישור בפלילים

תועלתו של הגישור רבה במיוחד בתיקים פליליים הנובעים מסכסוך מתמשך, כגון סכסוכי שכנים, סכסוכים במקום העבודה או במשפחה. הגישור מאפשר לפתור את הסכסוך הכולל, בעוד שהמשפט הפלילי אינו מכוון כלל למטרה זו וקיומו עשוי לעיתים להחריף את הסכסוך.

גם בעבירות שאינן נוגעות לקשר נמשך יש בהליך יתרונות רבים, הן לקרבן והן לפוגע. לא אחת נשמעת הדעה שבהליך הפלילי הקיים, על אף האפשרויות הטמונות בו לפיצוי קרבן, הוא אינו זוכה ליחס נאות.2 באמצעות הליך הגישור עשוי הקרבן לחוש שהוא משפיע על עשיית הצדק וכי קיימת התייחסות לצרכיו, בעיקר הרגשיים. הפגשת הקרבן עם הפוגע בצורה מושכלת, באווירה בטוחה ובדרך כלל לאחר סינון והכנה, היא בעלת ערך רב עבורו: ניתנת לו אפשרות לתאר בפני הפוגע את השפעת העבירה ולהפנות אליו שאלות ; הקרבן מקבל פרטים על האירוע שלא היו ידועים לו וחווה תחושה של העצמה ; מפגש עם האדם שפגע בו מפחית במקרים רבים את חרדותיו של הקרבן, אשר מטבען רבות יותר כאשר הפוגע אינו מוכר ; הסדר הגישור והפיצוי תורמים אף הם לשיפור מצבו. את היתרונות הנ"ל ממחיש מקרה שהוזכר בספרות אודות אישה מבוגרת, שנפגעה ממעשה שוד. המעשה גרם לה נזק כספי וטרחה רבה, אך תוצאתו העיקרית היתה נזק נפשי, שהתבטא בחשש מהשנות המקרה ובפחד לצאת החוצה לבד. במסגרת ההליך בו נפגשה עם הפוגע, נתאפשר לאותה אישה לתאר את תחושותיה ומאידך לשמוע מהפוגע על הסיבות שהביאוהו למעשה ולהבין כי הוא לא כיוון לפגוע דווקא בה. כן היא שמעה את התנצלותו וקיבלה את כספה בחזרה. הבטחון חזר אליה והיא שבה לטייל לבדה ברחוב.

אשר לפוגע, גם מבחינתו עשוי הגישור להוות חוויה מתקנת, יותר מאשר המשפט הפלילי. הוא לוקח אחריות ומשפיע על ההליך. באווירה של מפגש הגישור פתוח הפוגע להקשיב לקרבן ולשמוע אודות השפעת המעשה עליו, בניגוד למשפט הפלילי, בו נמצא הנאשם בהתגוננות. המפגש עם הקרבן ממחיש לפוגע שמאחורי המעשה שלו עומד אדם שנפגע. חוויה זו מגדילה את הסיכוי שהפוגע לא יחזור על מעשיו. לפוגע ניתנת הזדמנות לתקן את העוול שביצע, תוך הפחתה ולעיתים ביטול של סנקציה עונשית, הגורמת להשפלתו ומתייגת אותו כעבריין. בנוסף, הנטייה לקיים את ההתחייבות לפצות את הקרבן גדולה יותר כאשר היא פרי הסכמה ולא כפיה.

לבסוף, יש לציין כי בחשבון כולל עשויה העברת ענינים פליליים לגישור גם להקל על העומס שקיים במערכת, שכן הגישור מטבעו קצר מההליך המשפטי. עם זאת בשלב ראשון יש צורך בהקצאת משאבים לצורך ארגון התכנית ולהכשרת מגשרים. בכל מקרה הפחתת העומס אינה המטרה העיקרית של הליך הגישור, אלא היתרונות שתוארו לעיל. לכן, לדעתי, יש לתמוך בהליך גם אם יתברר שאין בו כדי להקל באופן משמעותי מהעומס.

העניינים שעשויים להתאים להליך הגישור ומהותו של ההסדר

לגישור בפלילים יתרונות רבים, אך אין הוא מתאים לכל המקרים. כך למשל כאשר מי שחשוד בעבירה מכחיש כל קשר לביצועה וכך לגבי סוגים מסוימים של עבירות או פוגעים. הגישור עשוי להתאים במיוחד בתיקים של עבריינות נוער, בעבירות רכוש ובעבירות אלימות קלות. כאמור, חשיבות רבה להפעלת ההליך היא כאשר הקשר בין הקרבן לפוגע הוא מתמשך, אזי הגישור הוא כלי נכון יותר לפתרון הסכסוך הרחב מאשר התייחסות למקרה ספציפי, שלעיתים אינו מאפיין את יתר האירועים. במקומות שונים בעולם קיימות תכניות המתמחות גם בעבירות חמורות, לרבות אינוס, פגיעות קשות בגוף ואף רצח (אזי המפגש הוא עם משפחת הקרבן). עם זאת במקרים אלו מדובר למעשה בהפגשה ודיאלוג, שתכליתם להוות כלי בתהליך הריפוי של הקרבן ושיקום העבריין.

ההסדר הנפוץ בעקבות מפגש הגישור הינו פיצוי כספי , אך ניתן להגיע עם הפוגע גם להסדרים אחרים כגון שירות לקהילה או פעולה אחרת בעלת ערך חינוכי. צריך וניתן לקבוע בטחונות לכך שמצב כלכלי קשה של הפוגע לא ימנע ממנו להשתתף בהליך ומאידך שלא יהיה יתרון כלשהו לפוגע עשיר. בקרה זו היא מתפקידיו של המגשר. נראה כי, לרוב, המפגש וקבלת התנצלות, חשובים לקרבן יותר מפיצוי כספי. לכן בדרך כלל קושי כלכלי אמיתי לא ימנע את הצלחת הגישור.

האם וכיצד משתלב הגישור בהליך הפלילי הרגיל ?

הליך הגישור עשוי להתייחס אל המשפט הפלילי במגוון רב של דרכים. הגישור יכול להתנהל בעקבות הפניית התיק מהרשות החוקרת או התובעת לפני הגשת כתב אישום ואשר סיומו המוצלח (כולל ביצוע ההסדר שהוסכם עליו) ימנע את הגשת כתב האישום. יש לזכור כי גם היום נסגרים תיקים רבים מחוסר ענין לציבור. במקרים אלו עשוי הגישור להוות כלי חברתי מועיל לפוגע ולקרבן, אשר עדיף על העדר כל מענה ותגובה כשהתיק נסגר ; במקרים אחרים הגישור יכול להתנהל במקביל להליך הפלילי או תוך הפסקתו, כאשר לאחר מכן יהווה ההסדר שהושג בגישור חלק מגזר הדין. הגישור במצב זה הוא למעשה כלי עזר בהליך, בדומה למשל לשירות המבחן; כמו כן ניתן לקיים את הגישור לאחר גזר הדין וגם לאחר שהפוגע החל לרצות את עונשו.

הגישור הפלילי בעולם ובישראל

רבים מייחסים את תחילת הגישור הפלילי ליוזמה של קצין מבחן באונטריו, קנדה, אשר יזם בשנת 1974 מפגשים בין שני עבריינים צעירים לבין אנשים שברכושם פגעו.3 מאז הוקמו ברחבי צפון אמריקה תכניות רבות של גישור בצורות שונות של מודלים ושל התארגנות. קיימים אף מספר מוסדות אקדמיים הפעילים בתחום, אשר הבולט ביניהם הוא המרכז לצדק מתקן ולגישור באוניברסיטת מינסוטה. מדריך שהוצא ע"י מרכז זה כולל רשימה של קרוב ל - 300 תכניות או מרכזי גישור בתחום הפלילי בארצות הברית. באירופה ההליך מיושם בקרוב ל - 700 תכניות, ובשנת 1999 נתקבלה החלטה במועצת אירופה הממליצה למדינות על יישומו. בעולם נערכו מחקרי שטח רבים לבחינת הצלחתו של ההליך. במחקרים נמצא כי קרוב ל - 90% ממפגשי הגישור מסתיימים בהסכם (בין היתר בשל מפגשי הכנה ובירור עמדות מקדים). כן נבדקה מידת שביעות הרצון של הקורבנות והפוגעים מן ההליך ונמצא כי היא גבוהה יותר לעומת שביעות הרצון מן ההליך הפלילי הרגיל. מספר מחקרים אף טוענים כי יש בכוחו של הליך הגישור לצמצם במידת מה את העבריינות החוזרת (רצידיביזם) של מבצעי עבירה המשתתפים בו, בהשוואה לאלה שנדונו במשפט פלילי.4

בישראל נוסה ההליך לראשונה על ידי שירות המבחן לנוער, אשר ביצע כבר עשרות מפגשי גישור בין קרבן העבירה לבין הנער העבריין. כל המשתתפים בגישור דווחו על רמה גבוהה של שביעות רצון. תוצאות ההליך משפיעות לרוב על המלצת שירות המבחן בקשר לתיקו של הנער.

בנוסף, ניסוי מצומצם של הליך ההיוועדות, הקרוב בתפיסתו לגישור, מתבצע במספר תחנות משטרה, בקשר לתיקי נוער.

ניסוח הדרגתי של ההליך

גישור בין קרבן לפוגע בענינים פליליים מעורר שאלות רבות במישור התיאורטי והמעשי כאחד, ורשימה זו לא מתיימרת למצות את הדיון בהן. הפיכת הקרבן כצד לגישור מעוררת לכאורה מתח עם התפיסה המקובלת שפשע יוצר קונפליקט בין מבצעו לבין החברה בכללותה. אולם למעשה גם בהליך הפלילי המסורתי התפתחו כלים שתכליתם לענות על צרכי הקרבן הישיר של העבירה. שאלות עקרוניות נוספות שיש לתת עליהן את הדעת הן, בין השאר: היחס בין הגישור למטרות מסורתיות של ההליך הפלילי, כגון הרתעה, גמול ומניעה ; הפרמטרים לסינון המקרים המתאימים; הגורם המפנה את התיק לגישור ועיתוי ההפניה ; השפעת הצלחת וכשלון הגישור על משפטו הפלילי של הפוגע ; ייצוג משפטי בהליכי הגישור ; אכיפת הסדרי הגישור ועוד. הנסיון של מדינות אחרות מלמד כי ניתן למצוא תשובות מתאימות למרבית השאלות. לצורך יישום הגישור בפלילים בישראל נדרשת אפוא, הן עבודת חשיבה ומחקר והן ניסוי זהיר והדרגתי של ההליך. לעניות דעתי, יישומו, תוך עיצוב הדרך המתאימה ביותר למשפט הישראלי, עשוי להיות בעל ערך רב. בכוחו לפתור סכסוכים וביכולתו להעניק לפוגע את האפשרות לשמוע את הקרבן באווירה אחרת ואת הכח לתקן את העוול שגרם באופן מוסכם ולא כפוי. דרך תיקון זו אף עשויה להחליף, לעיתים, את הקלון והתיוג שבסנקציה הפלילית בתגובה חברתית מחנכת יותר ופוגעת פחות. במקביל יקדם הגישור את צרכיהם של הקורבנות בצורה טובה יותר מזו שנוקט בה ההליך הפלילי המסורתי.

* הכותב משמש כמורה מן החוץ בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, ועוסק בתחומי המשפט הפלילי ובגישור. מאמר מקיף בנושא הנ"ל אושר לפרסום לגליון הקרוב של כתב העת "שערי משפט".

1 ראו: H.Zehr Changing Lenses - A New Focus for Crime and Justice (Scottdale,1990) ;

B.Galaway & J.Hudson (eds.) Restorative Justice: International Perspective (New-York, 1996)

וכן: M.S.Umbreit Victim Meets Offender: The Impact of Restorative Justice and Mediation (New-York, 1994).

2 א. ינאי "סיוע לקרבנות פשע אלים - סוגיות של מדיניות ורווחה" חברה ורווחה י"ד (1994) 129.

3 ראו למשל: J.G. Brown "The Use of Mediation to Resolve Criminal Cases: A Procedural Critique" 43 Emory L. J. (1994) 1247, 1257 .

4 ראו לענין עבריינות חוזרת: W.R.Nugent, M.S.Umbreit, L.Wiinamaki & J.Paddock "Participation in Victim-Offender Mediation and Reoffense: Successful Replications ?" 11 Res. on Soc. Work Prac. (2001) 5. כן ראו : S.P. Hughes & A.L. Schneider "Victim-Offender Mediation: A Survey of Program Characteristics and Perceptions of Effectiveness" 35 Crime & Delinquency (1989) 217

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון