"נקודת גישור"

"הפרקטיקום - ערך מוסף למקצוע הגישור"

26.02.2003

מאת: אורה זרניצקי

" אני רואה את החשיבות הגדולה של הפרקטיקום בכך שבמהלכו הגעתי לתהליך של הבשלה ומיומנות", אומרת אורה גולדנברג, שסיימה לאחרונה התנסות מודרכת בגישור מטעם המרכז הארצי לגישור של לשכת עורכי הדין * "מלשכת עורכי הדין קיבלתי בסוף הפרקטיקום תעודה פורמלית. מעצמי קיבלתי רשיון לעסוק בגישור"

"בפורום לגישור"- משרדה החדש, השוכן בקומה גבוהה באחד מהמגדלים החדשים שצצו לאחרונה במתחם "הבורסה" ברמת גן, נשקף נוף מדהים, נוף המנהל כאילו דו שיח עם האווירה הרגועה והמפויסת שמשרה המשרד.

נראה כי כאן חשבו על כל פרט החל מבחירת שולחן הגישור המרובע המשדר יציבות, בחירת הצבעים ההרמונית והשקטה של הרהיטים, הצילומים האומנותיים. הכל נינוח ורגוע, משדר את ההרגשה שכאן אפשר לדבר.

אורה גולדנברג היא עורכת דין כבר שלושים שנה, אולם במקצוע שרכשה לא עסקה אפילו יום אחד. את הרקורד המרשים שלה רכשה בעשייה התנדבותית מקורית בתחום האמנות והתרבות. היא הקימה, עמדה בראש, וניהלה מערכות כמו "חוג ידידי הבימה", "קרן התרבות אנגליה ישראל", "קשת" – קשרי תרבות, וגולת הכותרת אולי "עלמ"א" – עסקים עם אמנות, הקמת גשר וקשירת קשרים בין עולם העסקים לעולם האמנות, ועריכת הספר "אמנות כל ההקשרים" שזכה להיכלל בקפסולת הזמן של ישראל ביובלה ה- 50.

"במהלך אותן שנים" אומרת גולדנברג, "בעתות של מעבר ושינוי, שאלתי את עצמי לא פעם מדוע אינני מנסה את כוחי ומתמודדת עם המקצוע שרכשתי. ידידים מתחום המשפט, ספרו לי כבר לפני מספר שנים, על עולם שלם של עשייה, ששורשיה בתחום המשפט. עשייה שאינה רק מקצוע אלא פילוסופיית חיים – "גישור".

כעת הגיע הזמן. גולדנברג סיימה את קורס הגישור הבסיסי, את ההשתלמות בקורס גישור במשפחה ואת הפרקטיקום. שלושה עשר מבין ארבעה עשר הגישורים שעשתה בפרקטיקום נסתיימו בהסכם בין הצדדים. הראיון שלנו עוסק בפרקטיקום שהוא התנסות מודרכת בגישור בלשכת עורכי הדין. תכנית של משרד המשפטים, המרכז הארצי לגישור ויישוב סכסוכים.

"אני רואה את החשיבות הגדולה של הפרקטיקום בכך שבמהלכו הגעתי לתהליך של הבשלה ומיומנות", אומרת גולדנברג. "מלשכת עורכי הדין קיבלתי בסוף הפרקטיקום תעודה פורמלית. מעצמי קיבלתי רשיון לעסוק בגישור"

מהו מבנה הפרקטיקום?

בפרקטיקום זכאים להשתתף רק בעלי רשיון בעריכת דין שעברו קורס גישור בסיסי. הקבוצה מורכבת מששה עורכי דין שבחרו להיות מגשרים, והיא מונחית על ידי שני מדריכים מנוסים העוסקים בגישור- עורכי דין במקצועם. במקרה שלי היו אלו עורכת הדין יוספה יבין ועורך הדין ניר מלמד כל אחד מומחה בתחומו. המומחיות של יבין היא בגישורים בנקאיים, והמומחיות של מלמד בתחום גישור במשפחה. כמובן שכל אחד מהם מגשר גם בתחומים אחרים.

במפגש הראשון הציגו בפנינו את הטכניקה שבה מתנהלת ההתנסות המודרכת (פרקטיקום). המפגש השני היה גישור שהתנהל על ידי המדריכים ואנו צפינו בו. מפגש שלאחריו גישור עם מדריך, מכאן ואילך גישורים שלנו בלבד תחת עינם הבוחנת של המדריכים. למזלנו היתה אינטראקציה מעולה בין כל המשתתפים בתכנית, עובדה משמעותית ביותר בסוג כזה של פעילות.

לא מדובר בעוד סימולציות אותן תרגלנו במהלך הלימודים בקורס הגישור הבסיסי. זוהי התמודדות אמיתית עם תיקים המגיעים ללשכת עורכי הדין מבית המשפט לתביעות קטנות – מדובר בחיים עצמם. תביעות קטנות ומאחוריהן רגשות עזים. הובהר לנו, שכל אחד מאתנו יגשר לסירוגין עם בן זוג מתוך הקבוצה כך שבהמשך הקורס התאפשר לכל אחד מאתנו לגשר עם כולם ולצפות בכולם. כל גישור מתבצע בנוכחות אחד מהמדריכים שתפקידו להיות שם עבורנו. לתת לנו את הביטחון בצעדינו הראשונים, להתערב במידת הצורך, ויש צורך, ולבסוף לתת לנו משוב ולהציג בפנינו את "התמונה" כפי שהיא נראית ע"י איש מקצוע. חשוב לציין כי הגישור הראשון האמיתי של כל אחד בהתנסות המודרכת, נעשה בשיתוף עם אחד המדריכים.

מהי החשיבות וההשפעה שיש לנוכחותם של המנחים כצופים במהלך ההתנסות המודרכת?

היה קל מאוד לומר רק דברים נעימים על נוכחותם בחדר הגישור. אבל האמת, שעצם העובדה שהכל נעשה תחת ביקורתם ועינם הצופה של אנשי מקצוע מן הדרגה הראשונה יש בה מידה לא מבוטלת של איום וגורמת לתחושה של חרדה בעיקר בפעמים הראשונות. יחד עם זאת חלק מן התהליך שהוא בשלות ובגרות ולקיחת אחריות לעסוק בעניינם ובחייהם של אחרים, הוא ההתגברות על האיום והחרדה הזאת והוא חלק מן העניין עצמו, וערך מוסף חשוב ביותר של תהליך הפרקטיקום. המודעות לצפייה מן הצד, גורמת במשך הזמן למגשר להיות המבקר של עצמו ועוזרת לו להיות בקשר עם האחרים ועם רגשותיו במשך התהליך כולו. אפשר להשוות זאת לקורס נהיגה. בתחילה המורה הוא השולט בכל. אחר כך מודעים לכל שלב ושלב של תהליך הנהיגה. במשך הזמן חלה הפנמה של התהליך כולו והוא הופך להיות שלנו- חלק מעצמנו.

מעבר לכל חשוב היה לתרגל אתם ובנוכחותם את הטכניקה של פתיחת הליך גישור נכון, הצגת שאלות פתוחות, איתור אינטרסים וחיפוש אחר פתרונות יצירתיים. כך הופכים הגישורים בפרקטיקום להיות אתגר משותף של המתרגלים הצדדים, והמנחים.

והמשוב?

המשוב הוא אולי החלק החשוב ביותר בהתנסות, משום שבו אנחנו מקבלים את ההתייחסות לדרך ניהול ההליך על ידינו, את הביקורת על מהלכים שבהם שגינו ועל היסוסים שלא במקומם. במשוב משקפים לנו לא פעם את היותנו שיפוטיים, מה שכמובן אסור לחלוטין בתהליך של גישור, ולעיתים מעירים על הזדהות סמויה שכלל לא היינו מודעים לה, עם צד זה או אחר. המשוב הוא דו סטרי. לא רק המגשרים החדשים מקבלים משוב על התנסותם, אלא גם להם ניתנת האפשרות לתת משוב למגשרים האחרים ולמעורבותם של המדריכים. הדיון בספרות המקצועית תיאום גישור באופן עצמאי ותיעוד שלושה הליכי גישור בכתב, יש גם בהם משום "משוב" התורם לחשיבה הרחבה ולהגדרת המגשר את יכולותיו האישיות.

מהו התיאום ?

התיאום הוא מטלה נוספת שהוטלה עלינו בפרקטיקום והוכחה כחשובה ביותר. דרישה זו היא הזדמנות להתנסות נוספת שאיננה מתאפשרת במהלך הלימודים. במקרה שלי הניסיון לתאם גישור לא צלח משום שתוך כדי השיחות שניהלתי עם התובעת בתיק המסוים שנפל בחלקי לתאם כרסם בי החשש כי היא איננה כשירה נפשית. הרגשתי שחוש השיפוט שלה לקוי ואמנם קיבלתי ממנה מידע לגבי מצבה הנפשי שאישש את התרשמותי. החלטתי לסגת מהניסיון לתאם את הגישור בידיעה שהתיק יחזור לביהמ"ש. הניסיון הזה הוכיח לי שתיאום הגישור הוא חלק בלתי נפרד מההליך ויש להתייחס אליו באותה מידה של מקצועיות ושיקול דעת". אין זה מקרה שבלשכת עורכי הדין מתפקדת מתאמת מקצועית ומנוסה, עורכת הדין ענת זנזורי.

מה היתרון לגשר כל פעם עם מישהו אחר?

ההזדמנות הניתנת למגשרים בפרקטיקום, לגשר בשניים, וכל פעם עם מישהו אחר מתוך הקבוצה. וכן האפשרות לצפות בגישורים של אחרים, כל אחד בסגנונו ובדרכו תוך הקפדה על כללי המסגרת נתנה לי את הלגיטימציה להכיר בסגנון האישי שלי, לדעת שהוא נכון לי, ולתת ליצירתיות שלי ביטוי מבלי לסטות מהכללים. הגעתי למסקנה שלי מתאים יותר לגשר בשניים, ויש לשער שלא הייתי מגיעה לכך אולי בכלל אלמלא הייתי משתתפת וצופה בהתנסות המודרכת. רגע הקסם שבו אני "יודעת"- מרגישה כאן יהיה הסכם, עוד לפני שהצדדים עצמם יודעים על כך הוא רגע של סיפוק שקשה לתאר ושווה הכל.

הפריבילגיה של הפרקטיקום הינה האפשרות לגשר בכל פעם עם מישהו אחר ובהדרכה צמודה ומקצועית. עובדה זו מרחיבה את אפשרויות הגישה לסכסוך, עוזרת בתכנון ובחשיבה ומחלקת את הנטל במצבים שאינם קלים רגשית ומקצועית. לא אגזים אם אומר כי לצאת לדרך של גישור בלי הפרקטיקום נראה לי הליך בלתי מקצועי וחסר אחריות.

בגישור עוסקים אנשים מתחומים שונים. מה היתרון שבהתנסות המודרכת משתתפים עורכי דין בלבד?

ההתרשמות שלי משאלותיהם של הצדדים היא שהם מרגישים ביטחון ביודעם שההליך מתנהל בפני עורכי דין נייטרלים השומרים על זכויותיהם החוקיות ודואגים שלא יקופחו, גם העובדה שתהליך הפרקטיקום מתבצע בלשכת עורכי הדין מעניקה לו את ההילה של המקצוע.

האם הסכם בין הצדדים לסכסוך מצביע על הצלחת ההליך?

הגעתי לפרקטיקום עם הדעה הזאת. חשבתי שההצלחה נמדדת לפי מספר ההסכמים. המנחים הדגישו בפנינו לא פעם, שההסכם אינו חזות הכל. החשיבות היא בהוגנות של התהליך, במתן אפשרות לצדדים להתבטא ולהתפרק ממטען המתחים המלווה את העניין כולו, לעיתים בתהליך הנמשך שעות ארוכות. באפשרות לשקף להם את דבריהם באמפתיה ובהענקת התחושה שהקשבנו להם ואנחנו גם מבינים אותם, תוך שמירה על חיסיון מוחלט. זאת בשונה מבית המשפט, שם אין אפשרות טכנית להעניק לשמיעת המצוקות שלהם אמפתיה ומרחב כה גדול, וכמובן, שם ההליך הוא פתוח לכל.

האם ההגעה להסכם היא סוף התהליך?

באופן פורמלי בהחלט כן. ההסכם מקבל את אישורו של בית המשפט וכמוהו כפסק דין. אולם, ברצוני להוסיף, שמי שעבר תהליך של גישור ולבסוף החליט בכל זאת לחזור להתדיין בבית המשפט, אני מניחה שהוא מגיע לשם בהרגשה שונה.

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון