"נקודת גישור"

חובת הסודיות של המגשר וחיסיון הגישור

חיסיון הגישור הינו חיסיון מוחלט, לפיו אין לבית המשפט שיקול דעת להורות על גילוי מידע שנמסר במהלך הגישור וקבלתו כראיה * עם זאת ברור הצורך להכיר במקרים חריגיםשבהם ניתן יהיה להשתמש במידע מהגישור כראיה * קיימת אי וודאות ביחס לחריגים שונים - ולכן יש צורך להסדיר באופן מפורש בחוק את הנושא * משרד המשפטים כבר מצוי בתהליך בחינה של החיסיון במגמה לשנות את החקיקה

בשנים האחרונות יותר ויותר עורכי-דין נחשפים להליך הגישור, בין אם כמגשרים ובין אם כבאי כוחם של צדדים לגישור. רובם גם יודעים, מן הסתם, כי הסודיות היא מרכיב חשוב בהליך הגישור וכי הגישור נהנה מחיסיון. מהן הסיבות להטלת חובת סודיות על המגשר ולהטלת חיסיון על מידע מהגישור? מה היקף הסודיות והחיסיון? ברשימה זו אנסה לענות, בקצרה, על שאלות אלו, תוך התייחסות להליכי גישור בהם המגשר מונה לתפקידו ע"י בית המשפט בתיק אזרחי.

סודיות אינה חיסיון ויש להבדיל ביניהם. הוראת סודיות בחוק או בהסכם אוסרת על גילוי מידע סודי לגורמים בלתי מורשים ומיועדת למנוע את חשיפתו. חיסיון, משמעו פטור מחובה הקבועה בחוק למסור מידע, אם במסגרת חקירה בפני גוף מוסמך ואם במסגרת מסירת עדות בפני בית משפט, והוא מהווה חריג לעיקרון הגילוי, שלפיו על עד להעיד על כל מה שידוע לו בפני בית המשפט. כלומר, מידע יכול להיות סודי אך עדיין קביל כראיה. הסודיות מונעת פרסום ולא את קבלת המידע כראיה בבית המשפט.

חובת הסודיות של המגשר מתייחסת למחויבותו לשמור בסוד מידע הקשור להליך הגישור שהגיע לידיעתו במסגרת תפקידו. כאשר חשיפת המידע מתבקשת בהליכים משפטיים, על מנת לעשות במידע מהליך הגישור שימוש כראיה בהתדיינות משפטית, נכנס לפעולה חיסיון הגישור, המיועד לשלול את קבילות המידע. הוראת החיסיון באה לתת מענה למצב שבו הגישור אינו מסתיים בהצלחה ואחד המשתתפים בגישור מבקש לעשות שימוש במה שנאמר במהלך הגישור או במסמכים שהוחלפו במהלכו כראיה בהליכים משפטיים המתנהלים מאוחר יותר בקשר עם הסכסוך. אולם החיסיון יכול להיות רלוונטי גם כשהליך הגישור מצליח ומושג הסכם גישור. לדוגמא, יתכן ניסיון להשתמש במידע שהוחלף במהלכו כראיה ע"י צד המבקש לאכוף את הסכם הגישור או להביא לביטולו. כמו כן, העדות על תוכן הגישור יכולה להידרש לא רק בהליכים מאוחרים יותר בין שני הצדדים לגישור בקשר לאותו סכסוך, אלא גם בהליך הקשור לסכסוך אחר בו מעורב רק אחד הצדדים, לדוגמא תביעת נושה נגד שותף ביחס לדברים שנאמרו במהלך הגישור בסכסוך בין השותף לרעהו והרלבנטיים לתביעת הנושה. גילויו של מידע שהוחלף במהלך הגישור יכול להידרש גם על ידי רשויות שונות, כגון המשטרה ומס הכנסה.

באופן כללי ניתן לומר, שיש הסכמה שסודיות וחיסיון הם מרכיבים חשובים להצלחתו של הליך הגישור.

ניתן להצביע על מספר שיקולים המסבירים את הצורך בסודיות ובחיסיון למידע שמקורו בהליך הגישור.

  1. הליך הגישור מבוסס על שיתוף פעולה בין הצדדים לבין עצמם ובין הצדדים לבין המגשר, שיתוף פעולה המתבטא בפתיחות ובנכונות למסור פרטים ולגלות את רצונות הצדדים, והמחייב תהליך של בניית אמון בין המשתתפים בגישור. הסודיות והחיסיון נועדו לעודד גילוי לב ופתיחות בשיחות המתנהלות הן בין הצדדים והן עם המגשר, לסייע למגשר למלא את תפקידו ולעודד שיתוף פעולה מצד הצדדים.
  2. הסודיות והחיסיון מסייעים בשמירה על מעמדו הניטראלי של המגשר. המגשר הינו עד פוטנציאלי בהליכים מאוחרים יותר בין הצדדים, וכל עדות מצדו, או העברת מידע לרשויות או לגורם אחר, עלולה להתפרש לטובת צד זה או אחר, לפגוע במעמדו הניטראלי וכפועל יוצא לפגוע ביעילותם של מגשרים. החיסיון והסודיות נועדו להגביר את הביטחון של הצדדים בכך שהמגשר לא יוכל להעיד נגדם בהליכי תביעה מאוחרים העלולים להתקיים בין הצדדים, למשל אם ניסיון הגישור יכשל, ולא יוכל להעביר לידיעת גורם אחר מידע שלמד על קיומו במהלך הגישור.
  3. החיסיון והסודיות מאפשרים למגשר לעשות שימוש באחד הכלים רבי העוצמה העומדים לרשותו לקידום התהליך, והוא הפגישה ביחידות עם כל צד לגישור.
  4. סודיות הגישור נועדה לספק פרטיות ודיסקרטיות בפתרון סכסוכים העשויים להיות רגישים מאד הן מבחינה אישית (למשל יחסים בין בני זוג) והן מבחינה עסקית (לדוגמא מידע מסחרי רגיש הנוגע ללקוחות, תוכניות עסקיות וכיו"ב). חשאיות זו עשויה לעודד אנשים לפנות לגישור.
  5. החיסיון נועד להגן על צד תמים, שאינו מיוצג, מפני צד מתוחכם יותר העלול להשתמש כנגדו באמירות שנאמרו באווירה הרגועה ומשרת האמון של הגישור בהליכים מאוחרים יותר.
  6. החיסיון לדברים שנמסרו במהלך הגישור נועד לעודד פשרות מחוץ לכותלי בית המשפט, באופן דומה לחיסיון ההלכתי המוענק לדברים שנאמרו במהלך מו"מ לפשרה.

חובת הסודיות של המגשר

חובת הסודיות של המגשר מתייחסת לדרישה כי המגשר ישמור בסוד, כלומר ימנע מגילוי, מידע שהגיע לידיעתו במהלך הגישור. בהקשר זה עולות מספר שאלות: (1) איזה מידע על המגשר לשמור בסוד? (2) מפני מי עליו לשמור על המידע בסוד? (3) האם מתקיימות נסיבות בהן רשאי או חייב המגשר לגלות מידע שהגיע לידיעתו במהלך הגישור?

המידע הסודי: בתקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג – 1993 (להלן – תקנות הגישור) נקבע כי "המגשר לא יגלה כל מידע שנמסר לו במהלך הגישור למי שאינו צד לגישור". ביחס לצד לגישור נקבע, שעל המגשר לשמור בסוד מידע שנמסר לו ע"י הצד האחר תוך דרישה לשומרו בסוד. עולה מהדברים כי היקף חובת הסודיות מבחינת המידע המוגן רחב ביותר, והוא כולל אמירות בעל-פה, מסמכים בכתב וכל מידע שהגיע לידיעת המגשר במהלך הגישור. יש להניח, שמידע שהיה בידיעת המגשר קודם לתחילת הגישור אינו הופך סודי בשל העובדה שנמסר לו במהלך הגישור.

שמירת הסודיות – כלפי מי: חובת הסודיות המוטלת על המגשר חלה כלפי כל מי שאינו צד לגישור, ובמקרה שהמידע נמסר ע"י צד אחד מתוך דרישה שיישמר בסוד מפני הצד האחר, חובת הסודיות חלה גם כלפי צד לגישור. המגשר אינו רשאי לגלות מידע מהגישור גם לבית המשפט, לא במהלך הגישור ולא בסיומו: הוא אינו רשאי להודיע לבית המשפט את הסיבה להפסקת הגישור, את זהותו של צד שיזם את הפסקת הגישור או את נימוקיו.

חובת הסודיות מתייחסת, אם כן, כלפי כל העולם. כתוצאה מכך על המגשר להיות זהיר בדבריו כאשר הוא משוחח על עבודתו עם חבריו לעבודה, עם משפחתו או מכריו. אם יש לו היכרות אישית עם השופט שהפנה אליו את הצדדים עליו להישמר, בשיחותיו עמו, מגילוי מידע כלשהו לגבי המקרה. במידה והוא מעוניין להיוועץ בעמית למקצוע, עליו לקבל את הסכמת הצדדים או להקפיד על הצגה עקרונית של העניין שברצונו לקבל התייחסות לגביו תוך טשטוש כל פרט מזהה העלול לקשור בין פנייתו לבין הצדדים לגישור.

קיומו של החיסיון בחוק בתי המשפט החל על "דברים שנמסרו במהלך הגישור" מצמצם את האפשרות שמידע סודי יגיע מהליך הגישור לידיעת בית המשפט, שכן נאסר על בית המשפט לקבלו כראיה. ככל שהדבר מתייחס למגשר, משמעות הדבר היא שבד"כ לא יהיה טעם בזימונו של המגשר לעדות בפני בית המשפט היות ומחד גיסא הוא מנוע מלמסור מידע לבית המשפט ביחס לדברים שנמסרו במהלך הגישור ומאידך גיסא בית המשפט מנוע מלקבל את המידע כראיה. בנוסף לכך, ההסכם המצוי כולל כדרך שיגרה התחייבות של הצדדים להימנע מלזמן את המגשר למתן עדות ביחס לעניינים שנידונו במהלך הגישור.

חריגים לחובת הסודיות :

חובת הסודיות של המגשר אינה מוחלטת ובנסיבות מסוימות המגשר רשאי, ולעיתים חייב, לגלות מידע סודי לגורם שאינו צד לגישור. גילוי לגיטימי של מידע יתבצע בהתאם לתקנות הגישור או בהתאם לחובת גילוי המוטלת עפ"י דין.

עפ"י תקנות הגישור גילוי מידע ע"י המגשר יתבצע לבית המשפט ולמומחים עמם הוא נועץ. סוג המידע שהמגשר רשאי לגלות לבית המשפט מצומצם ביותר:

  1. המגשר רשאי להודיע לבית המשפט שהצדדים טרם הגיעו להסכם וכי הם מבקשים לעכב את ההליכים בעניינם.
  2. המגשר רשאי לתת בתום הגישור חוות דעת על הסכסוך אם התבקש לעשות כן ע"י הצדדים.
  3. המגשר רשאי למסור לבית המשפט מידע ככל שהדבר נדרש לקביעת שכר טרחתו, במקרה שבו ישנה מחלוקת בין המגשר לבין הצדדים בעניין שכר הטרחה.
  4. המגשר רשאי להודיע לבית המשפט כי החליט להפסיק את הגישור, אולם אסור לו לציין את הנימוקים להחלטתו.
  5. המגשר יודיע לבית המשפט כי נחתם הסדר גישור, ובמידה וביקשו זאת הצדדים, הוא רשאי להעביר לבית המשפט עותק מההסדר.

גילוי מידע לגורם אחר, שאינו בית המשפט, מתמצה בכך שהמגשר רשאי להתייעץ עם מומחה ולקבל חוות דעת ממומחה, במידה והצדדים הסכימו לכך או כאשר ההסכם המצוי חל על היחסים שבין המגשר לבין הצדדים.

גילוי מידע עפ"י דין: ישנם מקרים שבהם, למרות חובת הסודיות המוטלת על המגשר כלפי הצדדים לגישור, יהיה עליו לגלות מידע מכוח דין אחר. חובת הסודיות של המגשר, שמקורה בתקנות הגישור ובהסכם עם הצדדים, עשויה לסגת בפני הוראת חוק מפורשת המחייבת אדם לגלות מידע ספציפי. קביעה זו נובעת בראש ובראשונה ממעמדן השונה של הוראות חוק ותקנות: הוראת חוק הינה מקור משפטי ראשי ואילו תקנות הפישור הינן מקור משפטי משני, יציר כפיו של מחוקק המשנה. אחד הכללים המקובלים במערכת המשפט שלנו, הבאים לפתור סתירות בין נורמות משפטיות הינו הכלל לפיו נורמה עליונה גוברת על נורמה תחתונה. לפיכך, חוק גובר על תקנה, כאשר חקיקת משנה סותרת הוראות של חוק אחר.

חובת גילוי ודיווח עשויה לחול על המגשר או על מי שמשתתף בגישור במקרים הבאים:

  1. במקרה שלמגשר או למשתתף אחר בגישור יסוד סביר להניח שנעברה עבירה של סיכון חיים ובריאות, עבירת מין, עבירת נטישה או הזנחה או עבירה של תקיפה או התעללות בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו (סעיף 368ד(א) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977). הוראה זו תהיה רלוונטית במיוחד בגישור בענייני גירושין, החזקת ילדים וכיו"ב.
  2. במקרה שלמגשר או למשתתף אחר בגישור נודע, במהלך הגישור, שפלוני זומם לעשות מעשה פשע, שאז חובה עליו לנקוט בכל האמצעים הסבירים למנוע את עשייתו או השלמתו (סעיף 262 לחוק העונשין). יצוין, כי ביחס לעורכי-דין קבעה בעבר ועדת האתיקה שליד ועד מחוז ת"א שחובת הדיווח על פשע עתידי גוברת על חובת הסודיות והחיסיון של עורך הדין ("עט ואתיקה" גיליון 5, פברואר 1990; "אתיקה מקצועית", גיליון 2, אפריל 2002).
  3. במקרה שהמגשר חב חובת זהירות כלפי צד שלישי ואי גילוי המידע מהליך הגישור יסב לצד השלישי נזק. הטענה היא שחובת הזהירות ואי גרימת נזק לאחר נובעת מפקודת הנזיקין שמעמדה כמעמד חוק ולפיכך עיקרון עליונות החוק מוביל למסקנה, שהאחריות ברשלנות תגבר על חובת אי הגילוי כל עוד זו מעוגנת בתקנות הגישור, המהוות חקיקת משנה. במקרה מפורסם שהיה בארה"ב, בעניין Tarasoff v. Regents of the University of California (1976), נקבע שאנשי מקצוע מסוימים עלולים להיות אחראים לנזק שנגרם אם לא הזהירו צד שלישי מפני פגיעה, וזאת למרות ששמעו את האיום לפגוע במהלך פגישה אשר הדברים שנאמרו במהלכה אמורים להישמר בסודיות על פי חוק. באותו מקרה, פסיכולוג למד במהלך הטיפול על כוונתו של המטופל לרצוח את חברתו לשעבר של המטופל. הפסיכולוג סבר שהאיום רציני, ולמרות חיסיון הסודיות החל ביחסי מטפל-מטופל הודיע על כך למשטרה, אך לא לאדם כנגדו הושמע האיום. תקופה קצרה לאחר מכן, מימש המטופל את האיום ורצח את חברתו לשעבר. בית המשפט קבע, שעל מטפל מוטלת חובה לנקוט בכל הצעדים הנדרשים באופן סביר באותן נסיבות, לרבות הזהרת הקורבן הפוטנציאלי כאשר הוא ניתן לזיהוי.

תוצאות הפרת סודיות

תקנות הגישור אינן קובעות סנקציה במקרה של הפרת חובת הסודיות ע"י המגשר. יחד עם זאת, לפעולה כזו יכולות להיות מספר תוצאות:

  1. אם גילוי המידע הסודי היה במהלך הגישור, הצדדים יכולים להפסיק את הגישור מיוזמתם.
  2. הצדדים יוכלו להתלונן בפני הועדה המייעצת בנושאי גישור למנהל בתי המשפט, וזו עשויה להמליץ להוציא את המגשר מרשימת המגשרים המקבלים תיקים מבית המשפט (תקנה 1 לתקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים) התשס"ב – 2002).
  3. גילוי המידע ע"י המגשר עלול להוות עבירה פלילית בהתאם לסעיף 496 לחוק העונשין, הקובע כי "המגלה מידע סודי שנמסר לו אגב מקצועו או מלאכתו, שאינו סוד רשמי כמשמעו בסימן ה' לפרק ז', ואינו נדרש לגלותו מכוח הדין, דינו - מאסר ששה חודשים".
  4. הפרת הסודיות ע"י המגשר יכולה להעמיד לצד הנפגע עילת תביעה חוזית או נזיקית כנגד המגשר. העילה החוזית תתבסס על ההסכם המצוי או תחליפו, שנחתם בין הצדדים. ברגע שהמגשר קיבל על עצמו את מינוי בית המשפט חלות על ההליך תקנות הגישור ויש לראות את המגשר כמי שהסכים לנהל את הגישור בהתאם לתקנות ובכפוף לחיובים המוטלים עליו בתקנות, ההופכים, בשל כך, לחלק מההסכם שבין הצדדים לבין המגשר. העילה הנזיקית כנגד המגשר עשויה להיות אחת משתיים: הפרת חובה חקוקה ועוולת הרשלנות. חובת הסודיות עפ"י התקנות מהווה "חובה המוטלת [על המגשר] על פי כל חיקוק", והתקנות נעשו ונועדו לטובתם של הצדדים לגישור. הפרת התקנות - חשיפת מידע מהליך הגישור או שימוש בו שלא למטרות הגישור - עלולה לגרום נזק לצדדים לגישור שהינו "מסוגו או מטבעו של הנזק אליו התכוון החיקוק". כמו כן אין בתקנות כדי להביאנו למסקנה כי "...החיקוק ... התכוון להוציא תרופה זו", דהיינו לשלול הגשת תביעה נזיקית כנגד המגשר בגין הפרת חובת הסודיות המוטלת עליו. כמו כן, התביעה כנגד המגשר יכולה להתבסס על עוולת הרשלנות. יש להניח שצד לגישור שניזוק מגילוי המידע ע"י המגשר יוכל להוכיח קיומה של חובת זהירות מצד המגשר כלפיו. בנוסף לכך יהיה עליו להוכיח התרשלות של המגשר ונזק שנגרם לו.
  5. מסירת מידע שנלמד במהלך הגישור לאחר ללא רשות, או שימוש בו - בין אם על ידי המגשר, בין אם על ידי צד לגישור ובין אם על ידי צד שלישי שהמידע הגיע לידיעתו - עשויים להוות פגיעה בפרטיות ולחשוף את מוסר המידע או המשתמש בו לסנקציות אזרחיות ופליליות הקבועות בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א - 1981. המידע המוגן על ידי חוק הגנת הפרטיות מוגבל לענייניו הפרטיים של אדם. כמו כן, צד לגישור שהינו תאגיד לא ייהנה מהגנת החוק.

הוראת החיסיון

לצד הוראות הסודיות שבתקנות הגישור עומד החיסיון שבחוק בתי המשפט. מקור החיסיון להליך הגישור בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט הקובע כי "דברים שנמסרו במהלך הגישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי". סעיף 2 להסכם המצוי מוסיף עליו כי "בעלי הדין מתחייבים לא להזמין את המגשר למסור עדות…". החיסיון מכוח החוק חל על גישור שהחל בהפניית בית המשפט, להבדיל מגישור בסכסוך שאינו מתברר בבית המשפט. יחד עם זאת, ייתכן ובתי המשפט יכירו בחיסיון גישור הלכתי לכל הליך גישור, גם כזה שלא החל בעקבות תביעה בבית משפט, כפי שנהג לדוגמא בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (תמ"ש (י-ם) 3341/99, פורסם בדינים משפחה, כרך א, 661). החיסיון חל בהליכים אזרחיים, להבדיל מהליכים פליליים, שאז המידע יכול להתקבל כראיה.

חיסיון הגישור הינו חיסיון מוחלט, לפיו אין לבית המשפט שיקול דעת להורות על גילוי מידע שנמסר במהלך הגישור וקבלתו כראיה. בכך דומה חיסיון הגישור לחיסיון עורך-דין – לקוח שנקבע בסעיף 48 לפקודת הראיות. כמו כן, החוק לא מציין באופן מפורש קיומם של חריגים לחיסיון. כתוצאה מכך, נוצר לכאורה חיסיון רחב מאד. כל המידע שהוחלף בין המשתתפים במהלך הגישור, בין אם בע"פ או בכתב, חסוי. כמו כן, אין זה משנה מי מבקש להגיש את המידע כראיה – יהיה זה צד לגישור, המגשר או צד שלישי – דרכו חסומה. בנוסף לכך, עולה מהחיסיון כי עדותו של המגשר לא תוכל להתקבל כראיה ביחס לדברים שהוחלפו במהלך הגישור גם אם יזומן למתן עדות בניגוד להסכם המצוי או שהצדדים הסכימו ביניהם שעדותו של המגשר יכולה להועיל להם.

למרות הלשון החד משמעית של סעיף החיסיון, ברור הצורך להכיר במקרים חריגים שבהם ניתן יהיה להשתמש במידע מהגישור כראיה. מפסק דין שנתן בית הדין הארצי לעבודה, מפי סגן הנשיא (דאז) השופט אדלר, בדב"ע נו/ 3-309 יצחק הלווינג נ' יורם אלרואי, פד"ע ל 13, ניתן ללמוד שבית הדין יהיה מוכן להכיר, במקרים מסוימים, בקיומם של חריגים לחיסיון, למרות שחריגים אלו אינם מפורטים בחוק או בתקנות הגישור.

אפשר לצפות שבית המשפט יכיר בחריגים הבאים לחיסיון הגישור:

  1. יתאפשר שימוש במידע שנידון במהלך הגישור אך היה ידוע לצדדים והיה ברשותם קודם לגישור. לכאורה דברים שהוחלפו בין הצדדים במהלך הגישור אך היו ידועים לצד האחר טרם הגישור הופכים אף הם לחומר חסוי. הסכנה היא, שצד לגישור ישתמש בהליך הגישור, באמצעות מסירת מידע במהלכו, "לחסן" ראיות מסוימות מפני השימוש בהן נגדו בהתדיינות מאוחרת. יש להניח שבית המשפט לא יאפשר ניצול לרעה של החיסיון ע"י הצדדים.
  2. יתאפשר שימוש במידע מהליך הגישור בתביעות שבין הצדדים לגישור לבין המגשר בנושאים הקשורים לטענות בדבר התנהגות בלתי הולמת של המגשר או הפרת חובה על ידו. זוהי פרשנות סבירה להוראת החיסיון, שמתיישבת עם מטרותיו. באופן דומה, גם חיסיון עו"ד – לקוח אינו חל על תביעות הדדיות ביניהם, אם כי הבדל חשוב בין המקרים הוא שחיסיון עו"ד – לקוח שייך ללקוח ואילו חיסיון הגישור שייך להליך הגישור ואינו ניתן, לכאורה, לויתור ע"י הצדדים לגישור.
  3. בית המשפט דן בתביעות בין המגשר לבין הצדדים לגישור הנוגעות לשכ"ט המגשר בהתאם לתקנות הגישור (ובכך דן, בין היתר, בית הדין לעבודה בעניין הלווינג, לעיל).

קיימת אי וודאות ביחס לחריגים נדרשים אחרים, כגון אפשרות לשימוש במידע ממהלך הגישור על מנת לאפשר לצד המעלה טענת הטעיה, זיוף וכד' לבטל הסכם שהושג בתום הגישור. בנוסף לכך, כאמור, החוק הקיים אינו מתייחס לאפשרות של ויתור על החיסיון ולפיכך, לכאורה, אין ביכולתם של הצדדים להביא בפני בית המשפט מידע חסוי מהליך הגישור גם אם הסכימו על כך ביניהם, שכן החיסיון שייך למעשה להליך הגישור ולא לצדדים עצמם. המסקנה היא שיש צורך להסדיר באופן מפורש בחוק את נושא החריגים לחיסיון. משרד המשפטים מצוי בתהליך בחינה של נושא החיסיון במגמה לשנות את החקיקה בנושא זה. בין היתר, נבחן המצב בארה"ב, שם שוקדים הארגונים המובילים בתחום הגישור על אימוצו של חוק גישור אחיד, שיטפל בהסדרת נושא הגישור בכללותו, לרבות הסדרת סודיות וחיסיון הליך הגישור.

אציין עוד שמידע מהליך הגישור עשוי להיות מוגן במקביל, אם כי במידה מוגבלת יותר, ע"י החיסיון הניתן לאמירות שהוחלפו במהלך מו"מ לפשרה. חיסיון עו"ד – לקוח וחובת הסודיות של עו"ד כלפי לקוחו המצויה בכללי לשכת עורכי-הדין לא יחולו כנראה על מגשר-עו"ד במהלך תפקידו כמגשר, היות וספק אם ניתן לראות ביחסיו עם צד לגישור יחסי עו"ד – לקוח. בימים אלו בוחנת לשכת עורכי-הדין אפשרות לאימוץ כללי אתיקה שיחולו על עו"ד המשמש כמגשר, ובכללם חובת סודיות כדוגמת חובת הסודיות שבתקנות הגישור.

_______________

* הכותב הינו מרצה למשפטים בקריה האקדמית, קריית-אונו; דוקטורנט בתוכנית הבינתחומית ליישוב סכסוכים באוניברסיטת בר-אילן; חבר בועדת הגישור של לשכת עורכי-הדין; מגשר ומלמד בקורסים להכשרת מגשרים.

חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון